הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

פרידה גרנות הגשימה חלום ילדות

     
פרידה גרנות    30.11.09
I did it my way - טיול תרמילאים עצמאי באיי הים התיכון




שדרת המסעדות בבסטייה, קורסיקה

מאז  נערותי, חלמתי להקיף את העולם, דרך איים, בעיקר איים קטנים - לא פסלתי את הגדולים שבהם.

 

פשוט לקפוץ מאי לאי, לצאת מנמל חיפה מערבה ולחזור ארצה לנמל אילת.

 

עד היום טיילתי אי אילו פעמים בעולם, וגם יצא לי לא אחת לבקר באי גדול, קטן או בינוני.

 

כך חשבתי לעצמי כנערה  - באי קטן, אפשר בזמן קצר יחסית, לראות עולם ומלואו.

 

לרן דובוני, (האיש שלי), הספיקו ימים מועטים כדי  לקפוץ לאיזה אי קרוב, "להבין את הפרינציפ" ולחזור הביתה.

 

הוא גם ידע את חלומי ובחלק מהטיולים שלנו, ניסה להגשים לי את חלומותי, אך לא היה זה בקפיצות מאי לאי, וגם לא היה זה טיול איים סביב העולם .

 

ככל שבגרתי, רצוני להגשים את החלום, בדרך שלי,   לבדי, הלך וגדל. וכשקיבלתי אישור לצאת לדרכי, ישבתי ימים ולילות, על חומר בנושא, וברור שעשיתי לי את הבחירות שלי, עפ"י מידת הענין שלי באי זה או אחר.

 

וכן - החלטתי לצאת לטיול לבדי עם תמיכה ועידוד הקרובים אליי. החוסן הזה היה חשוב מאד והחזיק אותי ברגעי

 

משבר (היו מספר פעמים בודדות כאלו).

 

אט אט נוסף שיקול בריאותי - הברך כואבת ואני כבר לא צעירה כמו שהייתי, כשהתחלתי לחלום,

 

עוד מעט אלך על גלגלים, אז אם לא עכשיו - אימתיי  ? ? ?

 

זה קירב אותי לתאריך היציאה לטיול. שיקול משפחתי קבע לי את תאריך החזרה - בתי עומדת ללדת,

 

לכן עלי לחזור בזמן ללידה.

 

מה יצא בסיכום ?

 

יש לי בדיוק 60 יום לטיול. להקיף את העולם, גם 80 יום כמעט ולא הספיקו לשני האדונים

 

הבריטיים : מיסטר פוג ומשרתו פספרטו, אז מי אני שאתחרה בהם ? ! ?

 

                                     * * * * * * *

 

לכן נפלה ההחלטה, שהפעם אסתפק באיי הים התיכון. לאחר הכנת שיעורי הבית, צבירת החומר הדרוש למסלול

 

שבחרתי, קבלת ברכת הדרך מכל בני משפחתי וברכות דרך צליחה מהחברים הקרובים, שאת כולם לקחתי אתי

 

הטיול הראשון שלי עם שחרורי מצה"ל אל מחוץ לגבול ישראל היה ללונדון - בירתה של האי הבריטי.

 

בדרכי לברזיל שם שהיתי 4 חודשים. כבר אז טיילתי לבדי, אם כי התחנות היו אצל קרובי משפחה או חברים

 

אח"כ, רוב הטיולים היו עם שותפי לחיים, עם המשפחה כולה, או עם בתי בעת שחרורה מהצבא.

 

בין הטילים שלנו, היו האיים : רודוס, איי סיישל, ניו - זילנד ואוסטרליה , איי  תאילנד, והאיים הקריביים.

 

תמיד היו הטיולים הללו. מעגליים לאי מסויים וחזרה, פרט לסיבוב במזרח וביבשת אוסטרליה.

 

תוך נבירה בחומרים : מדריכי טיולים, ניישונל גיאוגרפיג, אינטרנט, ידע אישי שהתבסס על סיפורי חברים באי

 

זה או אחר.

 

כשכל החומרים היו לפניי, בניתי את המסלול. ובסיום נעזרתי בסוכנת הנסיעות שלי בלה מ"ליר טורס" כרמיאל.

 

איתה בניתי את התחלת וסוף הטיול. קיבלתי ממנה מספר טיפים חשובים לחלקים שייבנו במהלך הטיול.

 

והשלד שהלך בראשי משך כל הטיול היה :

 

ישראל  -  קפריסין  -  כרתים  -  סנטוריני  -  פארוס  -  סירוס  -  מיקונוס  -  דוברובניק  ואיי  גן  העדן  שלידה 

 

(מונטנגרו, מילייט,  קולוסייפ, סיפן  ולופוד  -  סיצילה  -  מלטה  -  סרדיניה  -  קורסיקה  -  ברצלונה   (לצורך הגעה 

 

לבלריים)  -  מינורקה  -  איביזה  -  פורמנטרה  -  מיצר  גיברלטר  -  מדירה  -  גרן  קנריה  -  טנריף  -  ישראל.

 

הטיסות מישראל ובחזרה הוכנו מראש + מספר לילות במלונות - תחילה בלרנקה ובסיום בטנריף.

 

כיצד אתנייד בקלות ?  תרמיל בגודל ילקוט בי"ס, שבקלות ניתן לפרקו לשני תרמילים. ציוד מינימלי מתוך כוונה

 

לכבס יום יום. במידת הצורך ניתן לקנות פריטי לבוש בחו"ל. אפילו ספרי קריאה וחומר כתוב על המקומות העתידים

 

להיות מתויירים, נכנסו לתרמיל וכל הציוד הדרוש לטיול, נכנסו לתרמיל. כך הייתי קלה וניידת.

 

התוכנית ברובה הגדול יצאה לפועל. כיוון שהייתי לבדי יכולתי לשנות אותה כרצוני. במקומות שמאד אהבתי

 

הארכתי את שהותי. במפגשים עם אנשים קיבלתי הצעות וטיפים שלא הייתי מודעת אליהם - ולא פיספסתי אף

 

הצעה טובה ואף פעם לא התחרטתי שכך נהגתי. כמו ביקור בעוד מספר ערים, אתרים או מוזאונים.

 

לקראת הסוף הרגשתי שהזמן בורח לי מבין האצבעות ולכן נאלצתי לוותר על סרדיניה ומדירה.

 

המעברים ממקום למקום נעשו בתחבורה ציבורית ומקומית. בין האיים בכלי שייט שונים ומגוונים לרוב מעבורות,

 

וקאטמרנים. וגם אוניות מפרש וספיד בואוטס. לעיתים כדי להרווית זמן , אם היתה אפשרות ולא יקרה מידיי,

 

טסתי במטוסים שונים ומקומיים.

 

לעיתים נאלצתי לעלות ליבשת לצורך הגעה לאי מסויים. אז  נסעתי ברכבות או אוטובוסים בין ייבשתיים. -

 

חוויה  נהדרת ומפגשים מקסימים עם אנשים שונים.

 

לדוגמא : לא ניתן היה להגיע בשייט ישיר מכרתים לקרואטיה, לכן נאלצתי בכיף להגיע לפיראוס  -  אתונה  -  סופיה  -  בלגרד  -  זאגרב  -  דוברובניק. נסיעה בת יומיים במקום שייט של מספר שעות בלבד.

 

כשגיליתי את יופיה של זאגרב, למשל, דחיתי את הנסיעה באוטובוס בחצי יום - דבר שאיפשר לי לתייר

 

בעיר המקסימה.

 

דבר דומה קרה לי בברצלונה , שם הארכתי את שהותי ב - 3 לילות.

 

החוויה של הלבד לא היתה לי אף פעם בדידות, היו לי מפגשים מעניינים מאד עם אנשים מיוחדים, עליהם אספר

 

בנפרד. למדתי על עצמי הרבה - על היכולות שלי, העצמאות ולגלות שיש הרבה דברים שאני מסוגלת לעשות לבדי,

 

למרות שאני בקושי הולכת - לא ויתרתי לעצמי אף יום. אם כאבה לי הרגל בבוקר, מסג' קטן בברך, בירכית ולדרך,

 

כשכאבה מאד לקחתי כדור נגד כאבים.

 

נכון, היו מקומות מאד רומנטיים, שם דובון היה חסר לי ואפשר היה לחוות ביחד מקומות אלו והיה מעניין יותר.

 

* * * * *

  

אך מאידך המון חוויות של מפגשים בלתי אמצעיים עם אנשים - לא הייתי חווה עם בן זוגי או אפילו עם חברה  תלווה.

 

בחדר תמיד היה לי מה לעשות : להתארגן, לכבס בגדים, לכתוב, תוך כדי שמיעת  MP4 שמילאתי בסוגי

 

מוסיקה שונים ובעיקר שירים עבריים. טלפונים או אינטרנט הביתה והכנת כל הדרוש ליום המחרת עפ"י התכנית.

 

בנסיעותיי צפיתי מהצד באנשים המקומיים, במנהגיהם, היחסים בין הורים לילדים, התנהגויות  החברה הנשית

 

לעומת זו הגברית היחסים בין המינים בלבנט שאיננו רחוקים  ממנו.

 

הסתכלות  בצומח ובבע"ח, ארכיטקטורה משגעת, סוגי פנסי רחוב, טיילות מעניינות, ארכיאולוגיה שנשתמרה

 

בשלמותה. הרובעים העתיקים כמעט בכל עיר השתמרו עד הפרט האחרון וכמובן הנופים המקסימים  וצורות  הנוף

 

המתחלפות במהירות.

 

לא הפסקתי להתפעל מצלילותו ונקיונו של הים התיכון - יופיים של החופים - של אותו ים שבו אנו חולקים.

 

מדוע אצלנו אין מים כה יפים בצבעי הכחול - טורקיז - ירוק. וכה נקיים וצלולים ? ? ? ?  ?

 

נשאר לי טעם ורצון של עוד איים, אך אם כן או לא ואם ביחד או לבדי שוב - כשיהיה אקטואלי, אחליט לבדי - ובדרכי שלי.

 

חזרתי בשלום ובשמחה הביתה אל כל יקיריי שכה התגעגעתי אליהם. ובזמן להולדת נכדי החדש והמתוק , דביר.

 

 

סיפן, קרואטיה

לוע הר הגעש אתנה, סיציליה

 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
8
מוריד בפנייך את הכובע.
מאיר גרינפלד 06.12.09 09:31
7
תודה למגיבים
פרידה 02.12.09 12:53
6
הטיול המהמם
מלכה אלבאום 01.12.09 23:02
5
ברכה
רובחה מרדכי 01.12.09 18:24
4
אין עליך אחותי
רבקה 01.12.09 11:04
3
מדהימה. את השראה גדולה. תודה. (לת)
א 01.12.09 08:15
2
פרידה, כל הכבוד על החלטה וביצוע של משהו שרצית. (לת)
אתי 30.11.09 14:59
1
שאפו גדול גדול
בן עמי 30.11.09 13:21