הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

מכתב לראשי רשויות על הקביעה של משרד התרבות לפסול רשיות מאשכולות 7-10 .

     
מועצה מקומית/לשכת ראש המועצה    07.09.11






 

                                                                                                            ‏06 ספטמבר 2011

                                                                                                            ‏ז' אלול תשע"א

                                                                                                            מס/ 11 משרדי ממשלה1770

 

ל כ ב ו ד: ראשי רשויות

 

 

הנדון: פסילת רשויות מאשכולות 7 עד 10 על ידי משרד הספורט

 

משרד התרבות והספורט פרסם מבחנים לתמיכה במתקני ספורט ברשויות מקומיות. המשרד קבע כי רשויות מאשכול חברתי כלכלי 7 עד 10 אינן רשאיות להגיש בקשה לתמיכה.

 

בבואו לבחון את בקשת הרשויות לתמיכה, מקבל המשרד את דירוג האשכולות של הלמ"ס כקביעה מוחלטת לגבי עושר הרשויות ויכולותיהן הכספיות, ההנחה היא שדירוג גבוה באשכולות הכלכלים חברתיים הוא הוכחה חזקה לעושרה של רשות מקומית.

 

המדד החברתי כלכלי לא נועד במקורו לשמש כלי לקביעת זכאותן של רשויות מקומיות למענקי מדינה וסיוע ממשלתי אחר. ההגדרה הזו לא הוצגה בפני הלמ"ס והיא אינה כלולה במכלול המשתנים אליהם מתייחס המדד. המדד מחושב על ידי הלמ"ס בהתייחסות למרכיבים כלכליים, חברתיים, ודמוגרפים. (המשתנים המשמשים לחישוב המדד מופיעים כנספח)

 

עושרה של רשות מקומית נקבע על פי גובה ההכנסות של הרשות, לא של תושביה. הכנסות הרשות הן: ארנונת מגורים, ארנונה מעסקים ואזורי תעשייה והכנסות  פיתוח והיטלים. רשויות חסרות אזורי תעשיה ועסקים הן לרוב רשויות עניות ללא קשר לדירוגן החברתי כלכלי.

 

מטולה לדוגמה היא רשות ענייה מאשכול חברתי-כלכלי 8 וככזו אינה זכאית לתמיכת משרד התרבות והספורט. מבחינת משרד הספורט דין מטולה כדין הרצליה, שתיהן מאותו האשכול. העובדה כי מטולה ענייה וגובלת בלבנון בעוד הרצליה עשירה וגובלת בתל אביב זרה להם. אין לדעת אם היה זה פופוליזם של השרה לבנת, או שמא בורות ועצלנות של אנשיה אשר הביאו אותם לישם מדיניות המפלה ופוסלת ישוב גדר פריפריאלי ועני כמטולה, בעודם תומכים בישובים העשירים ממנה בהרבה, דוגמת נהרייה, יקנעם, או נתניה.

 

מעבר לדוגמה הפרטית של מטולה, הפסילה הגורפת של ישובים מאשכולות חברתים- כלכלים גבוהים אינה עניינית, אינה חוקית ומהווה פגיעה ישירה במעמד הביניים של מדינת ישראל המתגורר בישובים אלו.

 

כאמור, המדד החברתי כלכלי הוא שקלול של 14 משתנים, אשר אינם מספרים דבר על יכולותיה של רשות מקומית ומספרים מעט מאוד על תושביה. לעומת זאת, למשרדי הממשלה נתונים מדויקים ורלוונטים על כל רשות מקומית במדינה. נתוני הכנסה מארנונה למגורים, נתוני הכנסה מארנונת עסקים, נתוני הכנסה מאגרות היטלים ופיתוח. למשרד התרבות והספורט מידע מדויק על מתקני הספורט ברשות, מספרם ומצבם. זה לא מכבר בוצע סקר מתקנים על ידי קרן המתקנים של הספורטוטו. נתונים אלו יכולים וצריכים להוות בסיס להחלטות טובות, ענייניות ובעיקר רלוונטיות.

 

מחובתו של משרד הספורט לשקול אך ורק שיקולים עניניים ולהימנע משיקולים זרים, אך במקום לעשות את הדבר הנכון, בוחר משרד התרבות והספורט להשתמש במדד, אשר מודד אוכלוסיה בהקשרים רבים אשר אינם ספורט, ואין בו ולו נתון רלוונטי אחד למצבה של הרשות המקומית.

 

 

 

 

הניסיון ללמוד על עושרה של רשות מקומית מהמדד הכלכלי חברתי של תושביה, דומה לניסיון לקנות נעליים על פי גובהו של אדם. סטטיסטית אולי יש קשר, אבל הרבה יותר נכון ומדויק למדוד את גודל כף הרגל.

 

אני קורא למשרד התרבות והספורט להפסיק לאלתר את ההפליה נגד ישובים מאשכולות חברתים כלכלים גבוהים ולפעול לחלוקת תקציבים שיוויונית וצודקת.

 

 

 

 

סיון יחיאלי,

 

ראש המועצה המקומית

כפר ורדים

 

 

 

 

 

 

 

 

העתק:

מר שלמה בוחבוט - יו"ר מרכז השלטו המקומי 

גב' אורלי פרומן - מנכ"ל משרד התרבות והספורט

מר עמרם קלעג'י - מנכ"ל משרד הפנים

מר שלמה דולברג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

גב' מיכל עבאדי־בויאנג'ו - החשב הכללי

מר גל הרשקוביץ- ראש אגף תקציבים

מר ראובן קוגן - סגן ראש אגף תקציבים

מר אריה מצליח – סמנכ"ל כלכלה ומינהל השלטון המקומי

גב' קרן טרנר - אגף תקציבים

עו"ד נועה בן אריה – מרכז השלטון המקומי

 

 

 

מידע על המדד הסוציו אקונומי

 

197 עריות ומועצות מקומיות סווגו ל 10- אשכולות הומוגניים לפי ערך המדד החברתי-כלכלי שלהן, המחושב על סמך14  המשתנים הבאים: הכנסה ממוצעת לנפש כולל גמלאות), רמת מינוע (שיעור אחזקת רכב, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז סטודנטים, אחוז דורשי עבודה, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע, חציון גיל, יחס תלות, אחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, אחוז מקבלי דמי אבטלה, אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ואחוז מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה.





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
2
מילים כדרבנות
דודו 10.09.11 21:04
1
סיון צודק
בהצלחה! 10.09.11 19:57