הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

תמר זגר המלאך שהלך

     
אלי מלין    10.10.11






לאחר שנים של מלחמות וסבל ממחלות קשות נפטרה אהובתינו תמר.

אופייני לתמר לא לוותר, להאמין ולהמשיך באהבתה לחיים, למשפחתה ולחבריה כל זאת במקביל למצבה הבריאותי הקשה.

למרות המגבלות הבריאותיות המשיכה תמר בשיגרת החיים, ביקורים אצל נזקקים למילה טובה, ביקורי משפחתה בכל חלקי הארץ, כדוגמאת ביקור אחותה בקרית ארבע פעם בחודש, הרצאות, ברידג', סרטים ואירועים משפחתיים.

ב-9.9.2011 גופה כשל לרוחה, בעצב רב נפרדנו ממנה, תמר ממשיכה להיות איתנו בכל רגע. גם בחיים וגם אחרי עזיבתה מובילה אותנו אומי (תמר) בכל. בכל בעיה, שאלה או יעוץ.

תמר הייתה אישה כה קטנה וצנועה אך כה גדולה בנפשה, בנתינתה ובהליכותיה, כך תיזכר על ידי משפחתה, חבריה וכל שדרכם הצטלבה.

תמר נולדה בשנת 1923 בדרום גרמניה בעירה בשם מרקטברייט, גדלה וחונכה בבית דתי מאוד, תמר היתה מספר 14 מבין 15 ילדים.

משפחתה סבלה מאוד בליל הבדולח וחלק ממשפחתה נרצחו ע"י הנאצים. אירועים אלה גרמו לצלקת שנשאה תמר עד יומה האחרון - סיוטים ובעיות בריאותיות שליוו אותה יום יום.

תמר הגיע לארץ בשנת 1939 עם הטרנספורט האחרון של עליית הנוער מגרמניה, מאוחר יותר למדה בבית ספר לאחיות בירושלים.

לאורך כל השנים היתה תמר היכן שזקוקים היו לעזרתה, באנגליה לעזרת אחותה, בצרפת לבנות אחיה, בקנדה לאחיה ובארה"ב לחברי ילדות, בארץ היתה החוט המקשר של משפחתה העניפה.

ב-1947 עבדה כאחות בבית חולים בנהריה שם הכירה את ספל (רפאל) בעלה לעתיד, בנהריה נולדו בניהם איתן ועפר.

ברוב שנותיה עסקה תמר כאחות, בבית חולים, קופות החולים וכאחות פרטית, מאות משפחות נעזרו בכישוריה המיוחדים לטיפול בתינוקות. לעיתים קרובות אנחנו שומעים על טיפוליה המסורים ועל הורים שחבים לה כל כך הרבה על שעזרה להם בצעדים הראשונים עם ילדיהם.

מאוחר יותר טיפלה במבוגרים, טיפול מסור ואוהב שהאריך שנים של חיים איכותיים לחסרי תקווה.

ב-1985 עברו איתן ומשפחתו לכפר ורדים, תמר וספל עברו בשנת 1987 ובשנת 1997 עברו עפר ומשפחתו לכפר.

בשנת 2000 נפטר בנה עפר ממחלת הסרטן, עובדה זו הוסיפה על אובדן משפחתה אך תמר המשיכה ועודדה את סובביה כבתוכה בערה אש הצער.

בביתה יסדה תמר את מועדון +50, היתה פעילה בהרבה ועדות ופעילויות התנדבותיות (כמו י.ע.ל – בי"ח נהריה, מוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – תפן) ובעיקר דאגה לבקר מבוגרים, חולים וכל מי שנזקק לאוזן קשבת.

לנו, משפחתה, יש רק מילה אחת לתארה – מלאך, באת לעולם, סבלת כל כך אך למרות זאת אהבת לאהוב, נתת כל עוד יכולת, עזרת פיזית ורוחנית לכל כך הרבה אנשים, והכל בצינעה ובהחבא.

מחלותייך ומגבלותייך הפיזיות לא עצרוך מלתת עד שגופך עצר מלכת ונשמתך חזרה לבורא עולם.

משפחתך האוהבת שתנצור אותך לעד.

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה