הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

עופר דוד מכפר ורדים מנהל פקולטה באוניברסיטה באתיופיה

     
אלי מלין    11.03.12






לפני חצי שנה צלצל הטלפון בביתו של אל”מ במיל. עפר דוד, תושב כפר ורדים.  מהעבר השני של הקו היה משרד השמה בתל אביב שביקש להציע לעפר תפקיד מעניין באתיופיה. 

עפר השתומם מעצם הפניה וענה כי איננו מחפש עבודה ובודאי לא עבודה בחו”ל המתאימה לרווק ובכלל לא הבין איך הגיעו אליו.

שלושה ימים לאחר מכן ניהל במשך שעתיים וחצי שיחת טלפון עם קולגה לשעבר מהצבא העומד מאחורי פרויקט מיוחד ההולך ומוקם באתיופיה ובתום השיחה הבין עפר כי הוא עומד בפני הצעה שאי אפשר לסרב לה.

ההצעה היתה הקמת פקולטה בעיר בהר-דר באתיופיה להסבת מהנדסי מכונות לקציני ים בצי הסוחר העולמי (לא האתיופי). המשימה היא גיוס בוגרי הנדסת מכונות אתיופיים,להעביר להם קורס של חצי שנה ולהסמיכם לתפקיד של קדט מכונה בצי הסוחר העולמי. בתום שנה לאחר ההסמכה עוברים המהנדסים מבחן נוסף ומוסמכים לקציני מכונה ואז עומדת בפניהם האפשרות להעפיל בסולם הדרגות ותוך עשר שנים להגיע לתפקיד של מכונאי ראשי באניה.

עפר התייעץ עם עינת רעייתו וקיבל ממנה ומילדיו את ברכת הדרך. כבר חצי שנה שהוא מנהל את הפקולטה באוניברסיטת בהר-דר ונמצא במעמד של דיקן. לומדים שם 16,000 סטודנטים לתואר ראשון, 6,000 לומדים לתואר שני ועוד 10,000 לומדים בכל מיני קורסי העשרה.

באתיופיה ישנן כעשר אוניברסיטאות המנוהלות על ידי הממשל. אתיופיה מהוה פדרציה של 12 מחוזות שלכל מחוז ישנו שלטון עצמי. השלטון הפדרלי נמצא בבירה אדיס אבבה. החינוך מקבל דגש משמעותי מאוד באתיופיה והחינוך הטכנולוגי בפרט. הפרויקט בראשו עומד עפר דוד יודע להבטיח ברמות גבוהות שכל מי שמסיים בהצלחה את הקורס מקבל עבודה בצי הסוחר העולמי. כרגע רץ כבר המחזור השלישי ובו 90 קדטים. היו שני מחזורים של 20 ו-24 קדטים שעברו את הקורס בארץ במכון להכשרת ימאים בעכו. היו קורסי פיילוט באתיופיה בניסיון לבחון את התפיסה ואת היכולת של החברה ללמוד ולהשתנות וכשהניסיון הוכח כמוצלח הוחלט להרחיב את הפעילות לקורסים של 90 קדטים ואף ל-150.

עפר דוד ספג ים מלידתו. אביו, מיכה דוד, תושב כפר ורדים גם הוא, שימש במשך שנים רבות רב חובל ועפר ושאר בני המשפחה הפליגו איתו רבות. הוא מכיר היטב את צי הסוחר.

את 27 שנות שרותו הצבאי עשה בחיל הים ועדיין משרת במילואים. שימש מפקד דבור, מפקד סטי”ל, מפקד פלגת דבורים בת 16-17 כלי שייט במשך שנתיים רצופות, תפקיד המקביל למג”ד בט”ש (בטחון שוטף) והיה אחראי על גזרה רחבה מהרצליה ועד גבול מצרים כולל רצועת עזה בשנים 94-96 ובתקופה בה התנהלו שיחות טאבה. כבר באותה תקופה היו הברחות נשק וסמים לרצועה.

עפר נזכר כי פעם תפס 5.5 )חמישה וחצי)טון חשיש שהובא למשטרת אשדוד ושם נשרף. משטרת אשדוד צהלה ושמחה. שרת בעבר בבסיס שארם א-שייך, מילא תפקידי חוף למיניהם ותפקידי מטה. השתחרר בינואר 2003 כשבתפקידו האחרון היה סגן מפקד בסיס חיל הים בחיפה.

לאחר שחרורו עבד כמנהל מחלקת פרויקטים במפעל למתקני מים וסמנכ”ל תפעול במפעל הייטק. מ-2007 היה מובטל מרצון.

עופר נשוי לעינת, מורה למתמטיקה בבית הספר התיכון בשלומי ולהם 3 ילדים ונכד: עמית בת 27, הנשואה לבן הכפר יוני מילמן ובנם מיכאל ומתגוררת בתל-אביב, עדי בת 23 ועמרי בן 19 הנמצא, איך לא, בקורס חובלים.

משפחת דוד גרה בכפר משנת 2003. במערכת הבחירות המוניציפאליות שימש כראש מטה הבחירות של סיעת “קשת” בראשה עומד עודד נוריאל. ב-2007 התגייס לפרויקט שיזם והקים אביגדור קהלני העוסק בהעברת סדנאות לתלמידי י”א בכל רחבי הארץ לקראת גיוסם לצה”ל. הפרויקט מנוהל על ידי משרד הביטחון, האגף המדיני-חברתי . מטרת הסדנה לגרום לתלמידים לחשוב ולדבר לפני גיוס, לבחון מה הם רוצים לעשות בצבא, במה הם רוצים לבחור. ישנם  כ-100 מנחים בכל הארץ. בצפון ישנה קבוצה של כ-20 מנחים. מנחה מעביר סדנה חד-פעמית וחד-יומית בת 5 שעות לכתה אחת. המנחים מגיעים לכל בתי הספר לסוגיהם החל מ”אתגרים” בעכו ועד ליאו בק ובית הספר הראלי בחיפה. הם מגיעים גם לפנימיות של נוער במצוקה ולעולים חדשים. המטרה להגיע לכמה שיותר כיתות בכמה שיותר בתי ספר.

בתי הספר אינם מוותרים על סדנאות אלו. את התגובות וההדים לסדנאות שומעים חודשים רבים לאחר מכן. מטרת הסדנה להביא לגיוס לשרות משמעותי, לאו דווקא קרבי. הסדנאות מועברות לבנים, בנות, לחילוניים ולדתיים. עפר הנחה בבית הספר תפן, באורט מעלות, כברי, צפת, נצרת עלית, שלומי ועוד. ההנחייה התקיימה פעם עד פעמיים בשבוע. זהו פרויקט מתמשך וחשוב מאוד, לדעת עופר. הוא עשה זאת במשך 4 שנים מ- 2007 - 2011. המנחים עושים עבודתם בהתנדבות ומקבלים רק הוצאות נסיעה.

משפחת דוד חברה במנין המשפחתי-מסורתי מאז הגיעה לכפר. בשנת 2009 התמנה עפר לתפקיד יו”ר המניין המשפחתי אותו מילא עד לצאתו לאתיופיה באוגוסט 2011. עופר התחבר לתנועה הקונסרבטיבית עוד בילדותו. בטכס הבר-מצוה הוא עלה לתורה בקהילת מוריה בחיפה. הוא התחבר לרעיונות ולתפיסת העולם של התנועה, לגישה שלה, ליהדות המסורתית ולאו דווקא הדתית, למסורת היהודית היפה, לכל הדברים היפים ביהדות ללא הממסד הדתי שניכס לעצמו את ערכי היהדות וקבע באופן בלעדי מה זה יהודי ומה זו התנהגות יהודית.

לדעת עפר, בעבר היהדות ידעה להתחשב בצרכי החיים ולא התקבעה בכל מיני חוקים ורעיונות, שלדעתו הם מופרכים בעיקרם וזה מאוד מפריע לו. 

מספר עפר: “כשהגענו לכפר ורדים בדקנו קודם כל אם קיימת כאן קהילה מסורתית. אהבתי מאוד את הרב צבי ברגר, את הגישה שלו ומה שעשה בקהילה ולקחתי על עצמי להנהיג את הקהילה בתקופה בה ההקצנה הדתית והחילונית בכפר הגיעה לשיאה. זה היה בתקופת הבחירות המוניציפאליות. “אחד הדברים שהכרזתי שאני יודע להילחם בערבים ולא ביהודים. לא נתתי מקום להקצנה גם בתוך הקהילה שלנו. למדתי כלל חשוב מהרב סעדיה סגל, שהכין אותי לבר המצווה: התנועה המסורתית מסכימה לא להסכים. זו האמונה הקונסרבטיבית הבסיסית. אם אינני מסכים עם מישהו או שאינני מקבל את תפיסת עולמו זה לא אומר שאינני יכול ללחוץ את ידו ולכבדו כאדם. למדתי להעריך ולהוקיר את הרב שלמה גולדפרב, רב הקהילה האורתודוכסית. גישתו דומה לשלי, יצרנו שיתוף פעולה בין שתי הקהילות בתחום בית הקברות והקבורה, שיתוף כל כך יפה, נכון, אנושי וחריג בנוף הישראלי והלוואי ויכולנו לעשות עוד מיזמים משותפים. תמיד אפשר למצוא את הפתרון הכי נכון, הכי שפוי והכי הגיוני. קבענו כמה כללים המאפשרים חופש פעולה למשפחה בנושא טכסי הקבורה ומצד שני הקפדנו מאוד על כללי הטהרה לכבוד הנפטר. אני משוכנע שניתן ליצור שיתוף פעולה בעוד תחומים. חכמה של מנהיג היא להרגיע. ישנם בכל מקום ובכל קהילה פרובוקטורים. כשיצאתי לאתיופיה הרב גולדפרב נתן לי שופר ובו תקעתי בעיר בהר-דר באתיופיה בראש השנה ובמוצאי יום כיפור”.

ובחזרה לאתיופיה: עפר מספר כי הם היו צריכים להתחיל את הפרויקט מאפס. הם כפופים לחוקים בינלאומיים בתחום ההכשרה. 

ה-International Maritime Organization -IMO מגדיר במדויק מה אדם על אניה צריך לדעת. “דאגנו שתנאי היסוד לצורך הלימוד יהיו על פי הכללים. אם בחדר גרים בדרך כלל 8-12 איש, אצלנו יש רק 4. הרמנו את הסטנדרטים לרמה בינלאומית. לומדים בכיתה לא יותר מ-60 תלמידים, ישנם מקרנים, כתת סימולטור שזהו מדמה חדר מכונות עם 25 עמדות”.

בין יולי לאוקטובר שופצו מבני הכיתות והמגורים. באוקטובר התחילו הלימודים. בנובמבר הגיע משלוח ראשון של ציוד מכונות מהודו והקימו בית מלאכה למנועים ימיים. במקביל מקימים עתה מבנה חדש לפקולטה שיהיה מוכן תוך שנה. 

עפר אומר כי המעניין בפרוייקט הוא ההתעסקות עם שני נושאים מאוד מהותיים המביאים לשינוי באנשים: א. הנושא הפשוט יחסית הוא כל החלק האקדמי. לוקחים אנשים שהם בוגרי הנדסת מכונות, עושים להם הסבה ומכשירים אותם למכונות ימיות.

ב. הנושא היותר משמעותי הוא השינוי התרבותי המתחולל אצל התלמידים בתוך חצי שנה, שהוא מאוד עמוק ומאסיבי. הם יוצאים מהתרבות האתיופית שהיא תרבות נפלאה, אך לא רלוונטית למקום שיצטרכו להיות בעוד חצי שנה. זה מתחיל בעמידה בלוחות זמנים, בניקיון סביבתי, היגיינה אישית, יכולת לעמוד לפני קהל כבעל סמכות ולדבר ולהתבטא ולא להאלם ולהעלם. זה נושא מאוד קשה אצלם. יש להם ענווה ונימוס בעוצמות אדירות וחייבים להכניס אותם לאסרטיביות.

בשיעור הראשון בכיתה הם מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח ואינם מעזים להוציא הגה מהפה. ישנה דממה מוחלטת וכאן אנו גורמים להם לשינוי אמיתי. ההתנהלות היא של פנימיה. אני מסביר לסטודנטים שאני שולט עליהם במשך 24 שעות ביממה. הם אינם רגילים למשטר כזה. ישנה נוכחות של מאה אחוז בשיעורים.

מבנה הפקולטה נמצא על שפת אגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול. אתיופיה היא מדינה ללא חוף ים, מדינה ענקית בעלת 80 מליון תושבים, השנייה בגודלה באפריקה אחרי ניגריה. מדינה מאוד מעניינת, אחת המדינות הבודדות שלא נכבשו מעולם. לא היה מה לחפש בה. אין בה אוצרות טבע. העם האתיופי מאוד מיוחד ודתם מיוחדת, הם אמצו אלמנטים מהיהדות וגם מן האיסלם. ידוע הסיפור התנ”כי על ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך בירושלים.

העם האתיופי עובר עתה מהפכה שקטה. הם עברו מספר מהפכות. זה התחיל במהפכה נגד הקיסר היילה סילאסי שמטרתה היתה מהפכה תרבותית וכן חלוקת הקרקעות, שהיו מרוכזות בידי שכבה צרה, להמונים. לאחר מכן עלתה חונטה צבאית לשלטון ואז החלה מלחמת אזרחים שנמשכה כ-18 שנה. נוצר אז כאוס במדינה עד שהמחתרת ניצחה והדיחה את השלטון הצבאי. אחד מראשי המחתרת משמש היום כראש הממשלה.

במשך כל תקופת מלחמת האזרחים המדינה היתה מפוצלת ומפורדת. המלחמה הסתימה ב-91. היום יש הרבה השקעות של המערב במדינה. האוכלוסיה מורכבת מ-50% מוסלמים ו-50% נוצרים. המוסלמים שם אינם שונאי יהודים. המשטר הוא דמוקרטי-נשיאותי.

פרויקט ההכשרה הימית נתמך על ידי משרד החינוך האתיופי. טכס סיום קורס נדחה בשבוע מכיון שראש הממשלה הביע את רצונו להשתתף בטכס הסיום ולא היה יכול להגיע ביום שנקבע. בוגרי הקורס אמורים לעבוד, כאמור, בצי הסוחר של חברות הספנות הטובות בעולם. לאתיופיה ישנה חברת ספנות, אך בוגרים אינם מיועדים לעבוד בה. אחד הטריגרים לפרויקט הוא המחסור בכוח אדם בצי הסוחר העולמי.

ארגון IMO אותו כבר הזכרנו קובע את סף ההכשרה המינימלי לאנשים שישרתו על אניה, את כללי ההכשרה ושעות התעסוקה. שום דבר לא זז בלי שהארגון יהיה מעורב בו. אי-אפשר לשרת על אניה בלי הכשרה לכיבוי אש, לעזרה ראשונה, לבטיחות. הארגון קובע את הסטנדרטיזציה של הציוד בכל צי הסוחר העולמי.

לחברה בה עופר עובד יש שני ראשים: הכשרה והשמה. הארגון דואג שלבוגרים תהיה תעסוקה באחת מחברות הספנות, וממשיך ללוות את הקדטים במשך 3-4 שנים. הפקולטה אותה מנהל עפר דוד מייצרת סטנדרטים אחרים לגמרי למורים, לתלמידים ולבינוי. כרגע ישנם 5 ישראלים בפרויקט.

בהר-דר היא עיר מודרנית המתקדמת בצעדי ענק. נבנים בה בתי מלון, מבני ציבור וכבישים ראשיים. הדרכים הצדדיות הן שבילי עפר. יש שם הרבה תיירות. על שפת אגם טאנה ישנן כנסיות עתיקות בהן ציורי קיר מיוחדים. מדרום לעיר נמצאים מפלי הנילוס הכחול המהווים אתר תיירותי מעניין.

כל חודשיים מגיע עפר לחופשת מולדת בת שבועיים. “החיים שם אינם פשוטים לא מבחינה פיסית וגם לא מבחינה מנטלית”, הוא אומר, “אתה נמצא לבד, בלי משפחה, עובד מאוד קשה במשך כל השבוע. אתה נמצא כל הזמן בלחץ להצליח, במאבקים מול ממסד ותרבות שאינך מכיר ואתה צריך ללמוד איך להפעיל אותו”.

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה