כפר ורדים לאן? 
כאשר הוקם כפר ורדים, בראשית שנות השמונים, לא מעט אנשים שהחליטו להגר מהמרכז אל הגליל בעקבות החלום, החליטו ללכת עם החלום עד הסוף ולהקים בית עץ פסטורלי בסגנון אירופאי. בתי העץ הקסומים עם הרעפים האדומות גרמו לכפר ורדים להראות כמו כפר רועים שוויצרי או עיירה ציורית בסקנדינביה, אולם בעקבות אסון מחריד שהתרחש בימיו הראשונים של הכפר נגוז החלום ובתי העץ הפסיקו להבנות בין גבעות הגליל המוריקות.

כיום ניתן עדיין לראות בכפר בתי עץ שהוקמו בסוף המאה שעברה, אך יהיה זה מוגזם לומר שהכפר מכיל בתי עץ במינון גבוה. יחד עם זאת, לכל אחד מבתי העץ ישנה ייחודיות ותרומה משמעותית לצביון הכפרי של כפר הורדים, צביון אשר הולך ונעלם עם התפתחותו של הישוב.

בתוך הבתים אשר נבנו בבנייה קונבנציונאלית, אפשר למצוא לא מעט צמודי קיר מעץ וכיום אין כמעט בית בכפר שאי אפשר למצוא בו פרגולה מעץ גושני, שביל עץ מתפתל מ
דק איפאה או אפילו דקים בחדרים... זה אמנם רחוק מלהיות בית עץ, אך מותיר יחודיות כלשהי לעומת הבנייה העירונית הקונבנציונאלית.

אין ספק שתוספת של מספר בתי עץ לכפר הורדים תוכל להחזיר מעט מהצביון הכפרי שאבד לו, אך למרות ההתפתחות המואצת יש לא מעט דברים שאפשר לעשות על מנת להשיב לכפר את הצביון שאבד לו וזאת מבלי לוותר על הפיתוח החיוני למקום. מה לדוגמא? על כך בכתבה הבאה:

פינת החי בבית הספר
פינת החי בבית הספר היסודי הייתה במשך שנים רבות לאחת מאבני היסוד של כפר ורדים. כל מי שגדל והתחנך בכפר ורדים הכיר והוקיר את פינת החי שאפשרה לילדים לחוש שהם בכפר, למרות העובדה שמדובר בישוב אורבני. האמו (היען האוסטראלית) סוסי הפוני, התרנגולות והכבשים אפשרו לילדים להכיר את בעלי החיים ולחוש שהם מתגוררים בישוב כפרי חרף העובדה שאין בנמצא חקלאות.

שמירה על שטחים פתוחים
אחד מהיתרונות המרכזיים של כפר ורדים הוא המרחב הגלילי שבו הוא שוכן. למעשה, כמעט שאין מה שמונע מכפר ורדים להתפתח. יחד עם זאת, לאחרונה נשמעו דיבורים על כך שיש לבנות בכפר בנייני בני מספר קומות לאכלוס צעירים. יש לבנייה הזולה יתרונות וחסרונות רבים, אך בנייה צפופה תהיה המסמר האחרון בצביון הכפרי של הכפר. ההפך הוא הנכון, חשוב לשמור על החורשות הפרוסות בין הבתים ולמנוע תהליך של הרס הטבע העירוני בגבולות הכפר.