הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

המועצה נערכת למקרה של שריפה בכפר קק"ל מדללת את החורשות בכפר ורדים

     
אלי מלין    09.08.12






כשנה לאחר השריפה הגדולה בכרמל וכאחד הלקחים מאותה שריפה, החלה הקרן הקיימת לישראל לבצע עבודות דילול משמעותיות בחורשות העוטפות את הכפר וגם באזורים מסוימים בתוך הכפר.

בשבועות האחרונים מדללים אנשי הקק”ל באמצעות קבלן משנה את החורשות שבין רחוב שניר לכביש תפן. לפני שנכנסו לשטח הכפר, ביצעו אנשי הקק”ל עבודות דלול בהיקף גדול בחורשות מזרחית לכביש תפן לכיוון מושב חוסן וכפר סמיע. באזור זה יצרו אנשי הקק”ל קו חיץ למקרה של שריפה.

הדילול המתבצע מתחת לרחוב שניר נעשה בעיקרו בשטח מגרשים פרטיים ונדרשת הסכמתו של בעל המגרש לדילול במגרשו. במקרים לא מעטים נתקלים אנשי הקק”ל בסירוב מצידם של בעלי מגרשים לכריתת עצים בשטחם. אנשי הקק”ל מסבירים לאותם סרבנים כי לדילול יש שתי מטרות: האחת, והחשובה ביותר, לדלל את צפיפות האורנים שבמקרה של שריפה הם משמשים כחומר בעירה מסוכן ביותר. מחטי האורן המכילים שרף נדלקים בקלות, מתפשטים במהירות והאצטרובלים הבוערים נזרקים למרחק של כ-50 מטר והם שווי ערך לבקבוק תבערה. אגודה של אצטרובלים יכולה להיות שוות ערך לפצצה מבחינת תוצאותיה ההרסניות, וזה מה שקרה בכרמל.

המטרה השנייה לדילול היא לחסל עצים חולים ומסכנים שהנוף שלהם מאוד עלוב ולאפשר לעצים בריאים מרחב מחיה גדול יותר.

שיטת הדילול עובדת כך: יערני הקק”ל מסמנים בשטח את העצים הראויים לדילול. בשלב הבא, קבלן המשנה העובד בשטח עם משור חשמלי ועם טרקטורים כורת את העץ ולאחר מכן חותך את הגזע לחתיכות. הגזעים החתוכים מרוכזים בשטח בערמות מסודרות, ענפי העץ מרוכזים בשטח בערמות ענקיות.

מדריך מטעם הקק”ל מלווה את כל שלבי העבודה. הגזעים החתוכים נלקחים לנחל צלמון, חלקם ימכר כחומר בעירה לתנורים וחלקם יועבר לחברון לתעשיית משטחים (לחומרי בניין ועוד). מחברון המשטחים מוחזרים לארץ. ענפי האורנים ירוסקו על ידי קק”ל באמצעות מרסקת גזם וישמשו לחיפוי קרקע ברחבי הכפר וזאת במסגרת פעולות המיחזור.

האזור המדולל עתה מתחת לרחוב שניר הוצא למכרז על ידי הקק”ל. מי שמממן את הכריתה זוהי הקק”ל. מהתושבים הגרים באזור זה לא נדרש כל תשלום עבור הכריתה. תושבים באזורים אחרים של הכפר שירצו לכרות עצים במגרשם יצטרכו לעשות זאת על חשבונם. צריך להיות ברור, שלא כל עץ שתושב ירצה לכרות יאושר על ידי הקק”ל.

ישנה אפשרות להרים את נוף העץ על ידי כריתת הענפים בלבד, מבלי לפגוע בגזע.

מומלץ על כן לתושבי רחוב שניר לנצל את ההזדמנות שניתנה להם ולהסכים לדילול במגרשם חינם אין כסף. במקרה של דליקה גדולה באזורנו, העניין יכול להיות קריטי.

לאחר סיום העבודות מתחת לרחוב שניר, יימשכו עבודות הדילול באזור צומת הכניסה לכפר, באזור הבריכה ועוד.

בסיורי בשטח הסבירו לי אנשי הקק”ל כי החורש בסביבתנו מורכב בעיקר משני סוגים של אורן: אורן ירושלמי ואורן ברוטיה. באורן הירושלמי האצטרובל נוטה תמיד לכיוון הגזע, באורן ברוטיה, האצטרובל ניצב לענף. ישנם בשטח סוגי עצים נוספים, בהם הארז, אך האורן הוא הדומיננטי.

המהלכים שהביאו לדילול המתבצע עתה בשטח החלו לאחר הדליקה הגדולה בכרמל לפני למעלה משנה. הדליקה ותוצאותיה המרות הכניסו לטראומה את כל תושבי המדינה.

זמן קצר לאחר האירוע בכרמל הופיע בישיבת המועצה פרופסור אריה אופיר מעין הוד, לפי הזמנתו של חבר המועצה, מאיר גרינפלד. אריה אופיר שימש כראש צוות כיבוי אש בכפר האמנים עין-הוד שבכרמל בזמן הדליקה גדולה. הכפר עין הוד מונה בסך הכל כ-160 משפחות. אופיר סיפר לחברי המועצה על אשר אירע בעין הוד ועל הלקחים שהופקו בעקבות השריפה. אופיר הדגיש כי האורנים הם הדליקים והמסוכנים ביותר. האש העיקרית מגיעה מצמרות העצים. בין השאר, המליץ אריה אופיר לתושבי הכפר שבמקרה של שריפה יש לסגור מיידית את כל פתחי הבית. חלונות ודלתות פתוחים גורמים לשאיבת האש פנימה לתוך הבית.

נושא מניעת דליקות והיערכות למקרה של דליקה עלה בישיבות המועצה מאז ועד היום פעמים אחדות. חבר המועצה, יעקב זיו, המשמש גם כיו”ר ועדת איכות הסביבה וכחבר ועדת ההנהלה, אינו מרפה מהנושא.

זמן מה לאחר הדליקה בכרמל בוצע סיור ביישוב על ידי חזי לוי, סגן מפקד איגוד ערים לכיבוי אש גליל מערבי ואליו נלוו ציון דרור, מהנדס המועצה וחברי המועצה, יעקב זיו ומאיר גרינפלד. מטרת הסיור היתה ללמוד מה הפעולות שהמועצה יכולה לבצע בכוחות עצמה במקרה של שריפה על מנת למזער את סיכוני האש ברחבי המועצה ואיזה ציוד נדרש לשם כך.

המסקנות שהופקו מאותו סיור: גיזום עשביה נמוכה, הרמת נוף לחלק מהעצים בשטחים הציבוריים, עיבוי ורענון ציוד הכיבוי ב-30 ארגזים המפוזרים ברחבי הכפר ובמעטפת של הכפר - הימצאותם של צינורות כיבוי, זרנוקים ומזנקים. כמו כן, דובר על גיוס צופי אש וארגון מתנדבים לכיבוי.

זיו וגרינפלד ניסו לגבש תקציב לצורך כל הפעולות הנ”ל בהיקף של 1/2 מליון ₪. במקביל לכך, דרשו זיו וגרינפלד מהמועצה להזמין מומחה לכיבוי שיעבור בחצרות ובחורשות שמסביב ובתוך הכפר, יבצע סקר צרכים ויגבש המלצות לפעולה. צורך זה קיים בעיקר בשלב א’, בשלב ב’ אוכלוסיית העצים מדוללת בהרבה. המועצה זימנה 2 יועצים: האחד, משה ורדי מקיסריה והשני טפסר משה ריבק, ששימש כמפקד כבאות חיפה. בעקבות הצעות המחיר שהוגשו נבחר משה ריבק לביצוע הסקר.

זיו אומר כי היתה זו עבודה “במעלה ההר”, היה צריך להפעיל מאמצי שכנוע, אך בסופו של דבר המועצה שריינה תקציב של 50 אש”ח לביצוע הסקר. לטעמו של יעקב זיו, קצב התקדמות הסקר איטי מידי. הסוקר רוצה לבדוק את כל מערך הספקת המים לישוב ואת כמות ההידרנטים.

ציון דרור, מנהל מח’ הנדסה ותשתיות, מסביר כי אנו מחכים עתה למיפוי של כל ההידרנטים ברחבי הכפר בהתאם לקוטר שלהם. העיכוב נובע מכך, שבעת העברת תפקידי החברה לפיתוח כפר ורדים לידי המועצה המקומית, לא התקבל מהחברה לפיתוח תיעוד מושלם של כל התשתיות. עתה עובדים במועצה על השלמת החומר ליועץ.

ההמלצות של היועץ ייושמו על פי סדרי העדיפויות שהוא ימליץ ובהתאם למסגרות התקציב שיאושרו. זיו מקווה שהמלצות הסקר יענו לדרישות. בסקר יהיו אומדנים של עלויות וניתן יהיה לבקש כספים ממקורות חיצוניים כמו מפיקוד העורף ועוד.

זיו אומר כי אם תפרוץ שריפה במוקד אחד נוכל להתגבר עליה, אך במלחמה או במקרה של הצתות אם יהיו כמה מוקדים אנחנו לא נוכל להתגבר בכוחות עצמנו.

לאחר נפילת קטיושות בכפר בדצמבר 2011, ביקר כאן אלוף פיקוד הצפון. גם הוא חזר ואמר כי יש לתגבר את מערך הכיבוי העצמי שיתן את המענה הראשוני.

יעקב זיו מזכיר כי בזמן השריפה בכרמל היו גם באזורנו שריפות שנגרמו מהצתות. המועצה ארגנה אז שמירה של מתנדבים בלילות, ששימשו כתצפיתני אש.

זיו מרוצה מכך שהלחצים נשאו פרי והוא זוקף לזכות המועצה את עבודות הדילול שנעשות בשטח. המועצה מצידה לחצה על הקק”ל שהוציאה מכרז לעבודות בשטח. לדבריו, המודעות של קק”ל לנושא שריפות עלתה בעקבות השריפה בכרמל.

לפני כשש שנים פרצה דליקה בחורשה שבין רחוב רותם לרחוב שניר. בזולה שהיתה במקום השאירו בני נוער גחלים בוערות שגרמו לדליקה. בעקבות פעילות מהירה של שכנים למקום שהפעילו צינור כיבוי שחובר להידרנט ובעקבות כבאית שהגיעה למקום - כובתה הדליקה. הזולה פונתה לאחר מכן.

בעבודות המתבצעות עתה ניתנה עדיפות לעבודה בחורשות במורדות המזרחיים של הכפר. במקרה של דליקה, רוח מזרחית הגורמת להתפשטות מהירה של האש תסכן את הבתים בצידו המזרחי של הכפר המדרונות המערביים פחות פגיעים מפני שהעצים מקבלים יותר לחות.

ציון דרור מבקש להסביר לאותם בעלי מגרשים המסרבים לביצוע דילול במגרשם, כי הם נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר מאותם אנשים שנענו לדילול. הדילול בא ליצור תנאים טובים יותר למניעת סיכוני אש ולהפחתת רמת הסיכון. בנוסף לכך מסביר ציון דרור כי הדילול גורם ליצירת תנאים סביבתיים טובים יותר להתפתחות וצמיחה נכונה יותר של העצים.

הדילול וגיזום הצמחייה הנמוכה תורם גם לביטחון מבחינת אפשרויות הפעולה לפורצים וגנבים למיניהם.

ציון דרור מוסיף כי המועצה בסיוע הקק”ל מבצעת נטיעות של עצים שהועתקו מאתרי כבישים, אתרי בנייה, הרחבות ישובים ועוד. מדובר באלונים, חרובים, זיתים ואלה. הקק”ל מביאה את העצים על חשבונה והמועצה דואגת לשתלם ברחבי הכפר. עד עתה נשתלו כמה מאות עצים כאלה. עצים אלו מחליפים עצים חולים, עצים בעלי אורך חיים מוגבל בעצם שיכולת ההישרדות שלהם יותר גבוהה. עצים כאלו נשתלו לדוגמא באזור כיכר 8, בדרך לבית העלמין ובקטע שבין כיכר 5 ו-6.

יעקב זיו וציון דרור ממליצים לתושבים לשתף פעולה עם עובדי קק”ל ולדאוג לגיזום עשביה נמוכה ושיחים, מה שיתרום גם להרחקת מזיקים ויתרום לאסתטיקה של הכפר.   





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה