הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

רב חדש לקהילה המסורתית

     
אלי מלין    11.10.12






לפני כשנה סיים הרב צבי ברגר את כהונתו כרב הקהילה המסורתית-הקונסרבטיבית לאחר שנים רבות בתפקיד.

מאז, התפקיד לא היה מאויש ואת מקום הרב בהכנה ובעריכת טכסי בר מצווה, טכסי הלוויה ועוד מילא חבר המניין המשפחתי-מסורתי, יהודה ראנד-לקריץ.

בימים אלה נכנס לתפקיד הרב אבי נוביס-דויטש הנשוי לנורית ולהם שלושה ילדים: מעיין בת 10, נוגה בת 7, וירדן בן 4. 

בשנתיים האחרונות שהתה המשפחה בברקלי - קליפורניה. נורית שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטה בתחום הפסיכולוגיה של הדת. הרב אבי עסק בתקופה זו בחינוך יהודי משלים לגילאי ד’-ו’-ז’ בעיקר בנושאי ציונות ותלמוד.כמו כן עסק בחינוך מבוגרים.

בחזרם ארצה עברה המשפחה להתגורר בקיבוץ חנתון. במסגרת תפקידו הרב אבי נוביס-דויטש ישהה בכפר ארבעה ימים בשבוע ואחת לשתי שבתות ובחגים. הוא מתכוון לגור באופן חלקי גם בכפר.

מאז לכתו של הרב צבי ברגר, שעבר גם הוא לקיבוץ חנתון, הקהילה המסורתית חיפשה רב במקומו. פרסום המשרה מגיע לידיעת כל הרבנים החברים בתנועה הקונסרבטיבית, וכך הגיע גם לאזניו של אבי. בתכניתם של נורית ואבי היה לעבור ולהתגורר בגליל. בשנת 1988 הגיע אבי לכפר ורדים במסגרת סיור שערך באזור והתרשם כי חיה כאן קהילה מאוד מיוחדת. מששמע בהיותו בארה”ב כי מחפשים רב לקהילה המסורתית, נוצר קשר עם אנשי הקהילה בכפר, והתקיימו שיחות טרנס-אטלנטיות. אבי היה מאוד סקרן, הוא הבין שיש כאן פוטנציאל לעבודה של רב מסורתי והיתה לו תחושה שהעניין יצא לפועל. שני הצדדים המתינו להזדמנות שהרב אבי יגיע לשבת של התרשמות ואכן השבת שהוא שהה לביקור היתה מאוד מוצלחת ושני הצדדים הביעו עניין. בתחילת ספטמבר נכנס הרב לתפקידו.

הרב אבי גדל והתחנך בירושלים, למד בבית הספר הימלפרב בשכונת בית וגן ובהמשך למד במשך שמונה שנים בישיבות הקיבוץ הדתי עין-צורים ומעלה גלבוע. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים על שם שכטר בשכונת ניות בירושלים לתואר שני ולרבנות. בשנת 2003 הוסמך לרב מסורתי. הוא גם בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. שימש במשך 6 שנים רב קהילה בשכונת תלפיות בירושלים. עמד בראש בית מדרש לזכויות אדם בו לומדים את תחום זכויות האדם דרך מקורות יהודים ומתנדבים 3 שעות בשבוע.

עוד עבד הרב אבי בעמותת “בקהילה” המספקת תוכניות לימוד לאוכלוסיות מוחלשות. הוא עבד שם עם כמה ממתנדבי ש”ש - שנת שרות מכפר ורדים.

הרב אבי ריכז תוכנית מפגשים של רבנים מישראל עם מנהיגות דתית נוצרית ומוסלמית בגדה המערבית.

הוא רואה בתפקידו החדש אתגר ושליחות. “הסיפור של החברה שלנו קצת עצוב”, הוא אומר, “לא ברור לי מדוע מזהים יהדות עם דתיות. כפר ורדים הוא מקום מצוין להראות איך יהדות יכולה להשתלב עם חיים ישראלים ואין צורך ליצור קיטוב של דתיים-חילוניים”. 

הרב אבי מעוניין לשמש כתובת מזמינה, נגישה ונעימה לכל נושא יהודי. הוא מתכוון להתמקד במתן שיעורים, בפעילות הנוער במסגרת תנועת הנוער נוע”ם, בבתי הספר בכפר, בביקור חולים, ביחסי השכנות עם בני המיעוטים באזורנו, לעסוק בפעילות של חסד בכפר ומחוצה לו - בקיצור, לשמש כתובת שתציע תוכן ומשמעות מול האתגר של האדם המערבי העובד במאה ה-21.

“קצב החיים אינו נותן לעצור ולשאול מדוע עושים דברים, מהו מקור ההחלטות. צריך ליצור פינה לעיסוק במשמעות, ברוח”, אומר אבי.

אבי מתכוון גם ללוות ולעזור למתנדבים בקהילה. הוא מקווה שמבנה בית הכנסת החדש יגדל בעתיד והפעילות שבתוכו תתרחב. תנועת הנוער נוע”ם פועלת במבנה בית הכנסת. 

הרב אבי מצהיר כי הוא בא קודם כל ללמוד ולקיים את הקיים. רעיונות להמשך יש למכביר, אחת מהן לשלב במשך הזמן תפילה משפחתית שתותאם לכל המשפחה כך שכל בני המשפחה ירגישו בנוחות. הכוונה לבנות קטע מהתפילה שיותאם לכל המשפחה. הדבר נעשה כבר בקהילה המסורתית בזכרון יעקב ובגבעה הצרפתית בירושלים.

הוא מתכוון לעבוד בשיתוף פעולה עם המועצה, ללמוד את צורכי החסד בכפר, את נושא האוכלוסיה המבוגרת, האוכלוסיה הנזקקת החברים במאר”ג ו”בבית בחורש” ולהיות מעורב בפרויקטים לאנשים עם צרכים מיוחדים.

נוצר כבר קשר בין הקהילה לבין בית החולים הסיעודי “אצולת המונפורט” במעיליא.

אבי מתכוון לשמש גורם מסייע ביצירת מנגנון מתנדבים חזק שישמור על עצמו וימשיך להיות זרוע מובילה בקהילה בעיקר בנושא מבוגרים ופנסיונרים. הוא מדגיש כי הוא פועל תוך תאום מלא עם אסנת אור-לוירר, יו”ר המניין המשפחתי-מסורתי.

הוא מתכוון גם להמשיך ולהפעיל את פרויקט הדגל של הקהילה - “סוכת שלום”. השנה הפרויקט לא יתקיים מסיבות ארגוניות וקוצר זמן.

הרב אבי ביקש להתייחס לארוע ההשחתה החמור שארע במנזר לטרון על ידי קבוצת “תג מחיר” בתגובה לפינוי התנחלות מגרון: “הארוע בלטרון מטיל עלינו חובה ליצור מערכת יחסים יומיומית עם שכנינו ולהכיר אותם יותר לעומק ואת הדתות אליהן הם שייכים. מדינה בונים ביחד. את הכעס יש להפנות אל מי שגרם לתוצאה ובצורה הולמת וחוקית בלי גרימת נזק לזולת ולשכן הלא-יהודי שאין לו כל קשר לנושא. זה מעשה איום ונורא מכל בחינה שהיא. זוהי טעות בתפיסות היסוד. חשוב להתבטא ולפעול בנושא. צריך להציע מודל אחר של שכנות, לראות בכל מי שיושב פה שותף לבניין הארץ וליצור מדינה טובה יותר. זהו החזון הציוני. עלינו ליצור מדינה ראויה שלא תהיה בה אלימות ופגיעה בזר”.

הרב אבי מצפה לשיתוף פעולה בין קהילתו לקהילה האורתודוכסית. הוא מתכוון להיפגש בהקדם עם הרב שלמה גולדפרב ולבדוק אפשרויות לשיתוף פעולה כפי שנעשה בהצלחה רבה בנושא הטהרה והקבורה. הוא בטוח כי הכפר יכול להיבנות משיתוף פעולה כזה ומאוירת הביחד.

הוא סבור כי צריך לפרק את החששות ולראות “איך מגנים על עצמנו מפני הפרטים שבאמת מפריעים לנו”.

“בואו נבין ממה אנחנו פוחדים”, אומר אבי.

אותן מחשבות יש לו לגבי היחסים שבין יהודים לערבים. צריך לראות מה לעשות כדי לשמור על הפרטים. אולי ליצור מסמך מכונן. “אני לא פוחד מאף אחד שבא לחיות איתי חיים משותפים. אם מישהו בא לפגוע בחיי או לשנות את אורחות חיי בכפר- שם צריך לראות איך פותרים את העניין. כדי לבצע תהליך אמיתי, צריך לברר ממה אתה חושש. מדברים אצלנו הרבה בסיסמאות. צריך לבחון כל דבר לפי המעשים ולא לפי הסיסמאות”, מסכם אבי.

משפחתו של אבי בקיבוץ חנתון מקבלת את התפקיד החדש שלו בשמחה. המשפחה תצטרף אליו לעתים בחגים ובשבתות. חנתון נמצא במרחק נסיעה של כ-40 דקות מכפר ורדים והמרחק לא יהווה מכשול.

“אם אין קמח אין תורה” - שכרו של הרב אבי ממומן בעיקרו על ידי המניין המשפחתי-מסורתי. ישנה גם תמיכה מסוימת של התנועה המסורתית. חברי הקהילה משלמים דמי חבר המממנים את פעילותה. זה יחד עם תרומות שונות מהווה את  הגב התקציבי העיקרי של הקהילה.

בהצלחה!

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה