הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

בתגובת סיעת אופק לכתבה ב"קורא בכפר", "מי חושש ממקווה בכפר ורדים..."

     
מוטי אביעם ומאיר גרינפלד צוות התגובות של "אופק"    23.10.12






הכתבה, שני עמודים אורכה, עוסקת בסוגיית המקווה. כמו בכתבות קודמות על המקווה, הכתבה עטופה במעטפה מתקתקה של "רצון טוב, מיזוג גלויות, פתרון מוסכם ושיתוף פעולה". אלי מלין, כדרכו בקודש, אינו אומר דבר שקר, אך גם אינו מגלה את כל האמת.

·         ההרעה ביחסי חילונים וחרדים החלה לפני כעשר שנים, כאשר קבוצה קטנה של תושבים, שאלי מלין נמנה עמם, פנתה לשני חב"דניקים ממעלות בבקשה שיבואו לכפר ורדים "להחזיר עטרה ליושנה". הדבר נעשה מבלי שהיה כל ניסיון ליידע את הציבור הרחב ונציגיו במועצה ובאגודת משתכני כפר ורדים שהפעילה באותם הימים את ועדת קליטה. אף משפחה חרדית מאלה שהגיעו או הובאו לכפר, לא התייצבה לפני ועדת הקליטה.

·         נציגי חב"ד לא הסתירו את שאיפותיהם, שהעיקריות שבהן היו הקמת קהילה חרדית וייזום פעולות החזרה בתשובה בכפר. לצורך זה הוקמו שני גופים: עמותת "אל המעיין כפר ורדים", ו"בית חב"ד כפר ורדים", ששוכן בבית פרטי. "בית חבד כפר ורדים" מפרסם באינטרנט שהוא ביצע ומבצע פעילות ציבורית. זה בניגוד לחוק הקובע שבית פרטי מיועד למגורים בלבד.

·         עמותת "אל המעיין" נוסדה בספטמבר 2006, ואלי מלין נמנה בין מייסדיה. כתובתה: בית הכנסת (של המועצה!!) ברחוב שניר 137. מטרותיה, כפי שהן מופיעות במסמכים של רשם העמותות: הקמה ותחזוקה של מקווה, ניהול בית/בתי הכנסת בכפר ורדים, הפעלת גן ילדים, והפעלת רשת חינוך חרדית. במילים אחרות, "אל המעין" שמה לה למטרה להכין בסיס לקהילה חרדית בכפר ורדים.

·         עמותת אל המעיין הקימה בכפר שני גני ילדים, גן בראשית וגן ישראל, וכן מקווה להגעלת כלים, הצמוד לקיר בית הכנסת. אלה הוקמו ללא אישור המוסדות המוסמכים ובניגוד לחוק. לגני הילדים יובאו גננות חרדיות וילדים הוסעו ממעלות הסמוכה על מנת ליצור מצג שווא, כאילו מספר הילדים בגן מגיע למינימום הנדרש על פי כללי משרד החינוך.

·         מבחינה פוליטית, תנועת חב"ד היא חלק מ"אגודת ישראל" ומשום כך איננה מכירה במבנה המשטר של מדינת ישראל. תנועת חב"ד איננה מכירה בהישגי התנועה הציונית – תנועת העלייה לארץ, לפני ואחרי השואה, והקמת בית לאומי ליהודים בא"י. בחב"ד, לא כל שכן במערכת החינוך שלה, לא חוגגים את יום העצמאות, לא מניפים את הדגל כחול לבן , ולא מציינים את ימי הזיכרון הלאומיים. אלי מלין מגן על אנשי חב"ד בכפר וטוען שהכפר הוא ישוב הטרוגני. אך גם בישוב הטרוגני יכול הרוב להציב גבולות. רוב תושבי כפר ורדים שוללים פעילות של אוכלוסיה שאיננה מכירה בלגטימיות של המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל, בין אם מדובר ביהודים ובין אם בבני מיעוטים.

·         ההפגנה שאורגנה ע"י אופק לפני הבחירות היתה בראש ובראשונה נגד אוזלת ידה של המועצה המקומית, שהעלימה עין ממעשים בלתי חוקיים שנעשו בתחומה. ההפגנה התקיימה בסדר מופתי וללא אלימות, בניגוד למה שטוען אלי מלין. המפגינים נמנעו מכניסה לגן החרדי וממגע פיזי ומילולי עם הורים וילדים שהגיעו לגן. ההפגנה לא נכנסה לבית חב"ד למרות שדיירי הבית הפעילו אותו כמבנה ציבורי בניגוד לחוק. אלי מלין אינו טורח להזכיר שמדובר בגן חרדי ולא בגן של כיפות סרוגות, רחמנא לצלן. הוא אינו מציין שזהו גן שהוקם בבית פרטי ללא רשיון, שהוצאו נגדו צווי סגירה, שהוריהם של הילדים ה'חילונים' שהיו בו פותו בגלל העלות האפסית של ההשתתפות. הגן נסגר, בסופו של דבר בצו שיפוטי. אלי מלין איננו טורח להזכיר זאת במאמרו, כמובן.

·         באשר לאירוע המרצה החרדית בביה"כ, אלי מלין מציין את ההתנהגות ה'מחפירה', כביכול, של הציבור. להלן ציטוט ממכתב שקיבל ראש המועצה דאז מאחת המשתתפות, אשת חינוך ובת למשפחה שכולה: "... ביום א', 24/8/08 נכחתי בהרצאה שהתקיימה בביהכ"נ ... לא אתיחס לרמת ההרצאה (ענין זה דורש התיחסות נפרדת) וכמעט שלא לתוכנה, איש באמונתו יחיה ... רצוני למחות, בכעס רב, על השימוש המניפולטיבי במיבנה השייך לציבור ולקהילה... כולה כבמה לדעות הבאות: 1. הגורם לנפילתם של אנשים במלחמות ישראל הוא רמתם הרוחנית-מוסרית הנמוכה. מאחר שהם לא שאפו למיקדש – בא עליהם עונשם. 2. הוויתור על השטחים יביא עלינו עונש משמים. עונש כזה — כך שהשואה תתגמד לידו... השואה , גם היא עונש על החמצת ההזדמנות לגאולה... העלאת הנושא הפוליטי בחסות ביהכ"נ ובסמיכות לארון הקודש היא מניפולציה . הוסף לכך אזהרות מפני עונש אלוהי והמניפולציה חוגגת. וכל זאת --- בישוב  שלנו!!... " .    סוף ציטוט, וכל המוסיף גורע.

·         הצורך במקווה הוא צורך אישי ולא יישובי. אדם שרוצה לחיות חיים בעלי אופי דתי מוקפד יכול לעשות זאת ביישובים שבהם מוצעים שירותים מתאימים. אם רצונו של אדם דתי לחיות ביישוב בעל מאפיינים חילוניים דווקא, יתאמץ נא ויטבול במקווה שביישוב הקרוב. בדיקה של מספר המקוואות בסביבה מגלה שבאזור מגורינו יש יותר מקוואות לנשים בממוצע לנפש מהמקובל בישובים במרכז הארץ. בתל אביב יש מקווה   לכל 20,556 נפש. בבני ברק, יש מקווה  לכל 15,000 תושבים. בראשון לציון, יש מקווה לכל 26,229 נפש. במעלות, מעונה, עין יעקב, חוסן וכפר ורדים ביחד יש מקווה כל ל-4,400 תושבים (לפי נתוני למ"ס מ 2007 ).

·         לאלי מלין נשמע הזוי ש"המפגינים והפורצים... חוששים שמקווה בכפר, עירוב, גן ילדים דתי... ייצרו תשתית שתזמין לכאן אוכלוסייה של חרדים ומכאן הדרך קצרה לסגירת רחובות בשבת." מה קרה, מר מלין, אתה לא קורא עיתונים, אתה לא עיתונאי? אתה לא יודע מה מתרחש בעשרות מקומות בארץ?! החששות אינם הזויים, להיפך, אלה הם חיינו.

      יש דוגמאות רבות של יישובים שבהם הצליחו החרדים לשנות את אופי היישוב. ביישובים שבהם הציבור החילוני התעורר בזמן ונלחם נגד התופעה, כמו בפרדס חנה ובשכונת רוממה בחיפה, ניצלה התרבות החילונית והדתית לאומית. יישובים אחרים, כגון רכסים, צפת ויבנאל, שהיו יישובים 'רגילים', הפכו ליישובים חרדיים. מאבקים על אופי הישוב קיימים היום בישובים רבים בארץ - ערד, כרמיאל, כפר יונה, אילת, רמת אביב, הוד השרון ועוד ועוד. נציין שבכל הישובים הללו הפעילות החרדית היא מאורגנת וממומנת ע"י גורמים פוליטיים בארץ ובחו"ל.

·         "מיזוג גלויות" מתפאר מלין? תשאלו את אנשי המניין המסורתי איך הם גורשו מבית הכנסת בבושת פנים על ידי כל מיני נספחים שהגיעו מחב"ד וממקומות אחרים, כולל אנשים מהכפר. הם גורשו מביה"כ ברחוב שניר, שהיה אמור, על פי החלטת המועצה הקודמת, לשרת גם אותם שרות מלא. אכן, מר מלין, סיסמאות לחוד ומעשים לחוד...

·         מלין מתייחס לתושבי הכפר שחזרו בתשובה, כאילו הם בעיה שיש לפתור אותה. יבושם להם, אין לנו שום בעייה אתם, אנחנו פלורליסטים, כל אחד יכול לחיות על פי דרכו, אבל שלא יחייב את האחר לנהוג כמותו. חוזר בתשובה רוצה לחיות חיים דתיים לא רק בביתו, אלא גם ביישובו? שינסה ביישובים אחרים - יש הרבה בתים באלעד ובביתר עילית. שלא כמו בכפר ורדים, שם אין דריסה רגל לחילונים. תנסו ותראו!

·         מלין מתפאר בכך ש-160 בנים קיבלו עליהם עול מצוות. גם פה נאמר: כל הכבוד! אבל צריך לזכור שיש כאן מקום לדאגה ויש צורך לעמוד על המשמר: משפחות חילוניות שילדיהן 'נחטפו' אל הדת צריכות לחשב את צעדיהן: אם אחד מילדינו יחזור בתשובה, נאמר, כמו קודם, יבושם לו! ירצה לבוא לבקרנו בביתינו ויבקש שנשמור כשרות? נשקול זאת. ירצה מקווה ביישוב? בשום פנים ואופן לא. יש מקווה במעונה, במעלות ובחוסן!

·         ולקינוח, מציג אלי מלין את הפתרונות האפשריים: מבחינתו, יהיה נחמד מצד החילונים אם יסכימו לקבל מקווה בחצר בית הכנסת המרכזי או מקווה בבית הכנסת השני. מקווה בבית פרטי? אולי, אבל במימון ציבורי... נו, אתם מבינים את הפשרה? פשרה בסגנון מלין ומרעיו: "תתפשרו ותנו לנו מקווה". אפשרות סלילת שביל מואר למעלות נדחתה על הסף על ידו. האם זה רצון טוב, זה קירוב לבבות, זו הבנה של האחר? אין מקווה פעיל בשכונת יפה-נוף? מעניין למה... איך מסתדרות נשות יפה נוף? לוקחות את הרכב ונוסעות למקווה במרכז מעלות או במעונה.

לסיכום העגום: אין זו הפעם הראשונה שאלי מלין מנצל את העיתון 'שלו' כדי להפיץ את ה'בשורה' שלו לטובת הקהילה החרדית הקטנה שבכפר. כדאי ורצוי שהקהילה החילונית והקהילה החרדית יידברו בינהם, אבל צריך לעשות זאת רק על בסיס עובדות ולא על סמך חצאי אמיתות.

 

הערת אלי מלין לצוות התגובות של "אופק"

אני מודה לכם מאוד על תגובתכם.

בית המשפט העליון מצפה להסכם ולהבנות בין הצדדים ובמקום לכבד את החלטת בית המשפט העליון, אתם עסוקים באלי מלין.

איזו מחמאה!

אני מציעה לאנשי "אופק" הישרים והתמימים להכנס בגוגל להר אדר – מקווה טהרה, לקרוא וללמוד כיצד יישוב חילוני בין כ-1,000 משפחות, הדומה מאוד באופיו לכפר ורדים, שהתנהלו בו במשך שנים רבות מלחמות בנושא הקמת מקווה ובנושאי יהדות נוספים והיתה בו שנאת חינם בדומה למה שמתרחש אצלנו – כיום פועל בתוכו מקווה טהרה מפואר הנושא עצמו מבחינה תקציבית. המקווה הוא לתפארת היישוב וראש המועצה, מר אבירם כהן, גאה להציגו לאורחי היישוב.

כיום התושבים אינם מבינים על מה רבו, על מה שנאו ואף משפחה חרדית לא נרשמה ליישוב בעקבות הקמת המקווה. כך גם במיתר, להבים ועוד יישובים רבים כמונו.

נושא תגובתם של גרינפלד ואביעם טוב מאוד למערכת בחירות. אך ציבור תושבי כפר ורדים ברובו הוא ציבור חכם שאהבת חינם בליבו ופעם שנייה לא יקנה את הסיפור ההזוי ואת המשוואה השקרית שמקווה = התחרדות הכפר. הסברתי במאמרי מדוע אין קשר בין השניים ורבים רבים מתושבי הכפר הודו לי על דברי.

תגובה מפורטת יותר לטענותיהם של השניים תפורסם בכל אמצעי התקשורת בכפר.

 

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה