הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

לזכרה של הדסה טל

     
אביבה זוהר    07.04.13






ביום שישי הקלנועית לא ניצבה בחנייה של הקאנטרי. הדסה הקפידה להגיע בבוקר להתעמלות במים. דוגמא ומופת איך מתגברים על קשיים פיסיים וכאבי געגוע לבן זוגה נח ז"ל. בחוג,החברות שאלו עליה. ידעתי שהדסה התכוננה ליום השנה  הראשון לנח. היא סיפרה שעודד בנה יגיע מארה"ב וכבר שלח לה כרטיס לביקור המשפחה שם. לכן  הידיעה על מותה, צבטה בלב.

הדסה, מוותיקי הישוב הייתה פעילה ושותפה בחיי הקהילה מאז הגיעו לכפר.

כולם הכירו את המוסד "יד הדסה ונח" שהקימו בביתם, "יד שרה" בזעיר אנפין.

תמיד ביחד,הדסה ונח . מכנים אחד את השני בכינויי חיבה והעיניים הביעו אהבה. ביחד בכל האירועים בישוב ,במועדון גיל הזהב  וכל יום הגיעו לבריכה בקאנטרי בכפר. נח כמגדלור בולט בנוכחותו,מספר בדיחות ונושא הכלים של דוסינקה שלצידו. שנה בלעדיו ,מלאת געגועים. הדסה המשיכה לשיר  במקהלה,לבקר במועדון,לשחות בבריכה,לתקן שגיאות בעברית ולהרגיש את החסר שהעיב על חייה והעציב אותה.

בעדלאידע התנדבה להשתתף במצעד הקלנועיות, נציגות גיל הזהב. היא שמחה על השלט המיוחד שהכנתי לה."יש לנו זהב בלב ולא בין השיניים" והתפלאה "איך ידעת? השיניים הן שלי". אישה אמיתית.

הערצתי את כוח הרצון שלה,העקשנות,לא לוותר היה המוטו של חייה. היא הייתה גאה בילדיה ונכדיה ושיתפה אותי בשמחותיה. קראתי את הספר שהוציאה המשפחה לזכרו של נח והתרגשתי שלמרות הקשיים הקימו משפחה לתפארת וראו נחת מארבעה בנים ונכדים. דרך האינטרנט עשיתי הכרה עם אחיה שמואל ניב ואשתו. ארץ ישראל היפה.

הדסה, דמותך ורוחך יחסרו בנוף הכפר ובבריכה. נוחי לצד בעלך,אלוף נעורייך.

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה