הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה

     
מועצה מקומית    07.04.13






בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך ביום ראשון, 7.4.13, נכחו כ-700 מתושבי כפר ורדים.

דברים שאמר ראש המועצה, סיון יחיאלי:

"החדר חמים ונעים, ואת ישנה. הבל פיך התמים, שקט ורוגע, שום דבר לא מפחיד, בך לא נוגע".

ברור שהחדר חמים ונעים. הן הדעת לא סובלת אחרת. איך אפשר בכלל לגשר על הפער הבלתי נסבל בין חיים במדינה חופשית, ביישוב פורח ומשגשג, לבין השואה. לא ניתן להבין איך אפשר היה להיות ילד בשואה, איך אפשר היה להיות אמא. מה הייתי עושה כאבא.

תשובה אחת מצאתי אצל תושבת הכפר, חנה אש, זיכרונה לברכה, שהיתה ילדה בשואה, ובספרה עץ הערמון כתבה: "שקועה הייתי בהכנת שעורי הבית שקיבלנו מאבא כל יום – לבל נגדל בורים עם הארץ, כדבריו, בהעדר בית ספר ומערכת חינוך ממוסדת".

הנה התשובה למי שחיפש צלם אנוש בשואה. מי שהמשיך לחנך את ילדיו בתוך הזוועה הזו, אולי איבד את נכסיו אך שמר על ערכיו ;ולא איבד את תקוותו, לא איבד את רוחו, לא איבד צלם אנוש.

הנה אנו רואים שגם אל מול הזוועה, לצד כל החושך, לא כבה האור בליבם. מול חולשת הגוף, עמדה עוצמת הרוח איתן.

יש פה שיעור עבורנו, כעם, כקהילה, כמשפחות וכבודדים. כאשר אנו מתמודדים עם אתגרי היומיום, כאשר אנו מחנכים את הדור הצעיר, נביט למעלה ונדע שהיו ילדים והיו הורים, והיו צעירים והיו זקנים שבחרו לדבוק בערכים, במציאות אותה לא נוכל לדמיין. גם אם הושמדו, התגברה רוחם וניצחו.

אנחנו, שעוצמתנו גדולה, שכוחנו רב, חייבים ללמד שאין ערך לעוצמה, אם אין עימה ערכים. אין ברכה בכוח, אשר אינו משרת את הטוב.

הילדים האלה של השואה, כבר מזמן אינם ילדים. חלקם, אינו עימנו עוד. 70 שנים חלפו ממרד גטו ורשה, הנצחון המופלא ההוא של הרוח, של הגבורה. 68 שנים לאחר הנצחון על הנאצים, אנחנו עומדים פה, זוכרים ומנסים ללמוד את הלקח. שנה אחרי שנה, כמו את ההגדה של פסח, לא נלאה מלספר על השואה הנוראה מכל, ומיד, באותה הנשימה, נספר על התקומה. כי קמנו מאפר, ובעוד שבוע נחגוג יום הולדת למדינה שלנו, המדינה שתפקידה, בין היתר, הוא להבטיח שלעולם לא עוד!".

  





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
1
טקס מרגש ביותר! תודה לעוסקים במלאכה . (לת)
תושב 07.04.13 22:38