הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

דיון במועצה בנושא וועד בית הכנסת

     
אלי מלין    12.05.13






על סדר יומה של המועצה בישיבתה האחרונה ביום 21.4.13 הונחו בין השאר שתי הצעות לסדר היום: האחת, הצעתו של מאיר גרינפלד בעניין נוהל הפעלת מבני ציבור. השנייה, הצעה משותפת ליעקב זיו ומאיר גרינפלד בעניין בחירת וועד לבית הכנסת המרכזי.
מכיוון שהייתי הפעם צד לעניין, אינני מדווח כאן על מהלך הדיון ככתב של העיתון "קורא בכפר", אלא מביא את עמדתי האישית ביחס לדיון.
סדר היום לישיבת המועצה הגיע אלי כשבועיים לפני מועד הדיון. ביקשתי מחבר המועצה מאיר גרינפלד להיפגש עמו על מנת לברר את פשר העלאת נושא וועד בית הכנסת כנושא ספציפי לסדר היום.
בפגישתנו הבעתי את עמדתי כי בהחלט יש מקום לדון בנושא הראשון בעניין נוהל הפעלת מבני ציבור על ידי גופים שונים בכפר: מועדון 50+, קתדרה, הצופים והנוער, שני בתי הכנסת, מרכז המוסיקה ועוד.
הבעתי את תמיהתי מדוע לבודד את נושא בית הכנסת המרכזי ולהעלות את נושא בחירת ועד בית הכנסת כנושא נפרד לסדר היום. אמרתי למאיר כי אני ואחרים מוצאים מאחורי העלאת הנושא שיקולים זרים ולא ענייניים, שהרי נכנסנו כבר לתקופת בחירות שיתקיימו בעוד כחמישה חודשים, וכי מוטב להוריד נושא זה מסדר היום לטובת הכפר ולטובת אוירה רגועה ונקייה אחרי כל העימותים שעברנו בקדנציה האחרונה ביחסים שבין דתיים לחילוניים.
מאיר קיבל את הצעתי ואמר כי הוא מצידו ימשוך את הצעתו והיא תוגש כנראה על ידי יעקב זיו בלבד. קיויתי שמאיר ישכנע את זיו למשוך גם הוא את הצעתו, אך לא תליתי בכך תקוות גדולות. יומיים-שלושה לפני הדיון במועצה הופתעתי לגלות בסדר היום שההצעה מועלית בכל זאת על ידי השניים.
כוונת השניים בהצעתם היתה לקיים בחירות חדשות לוועד בית הכנסת האורתודוכסי ולקבוע מי רשאי לבחור ולהיבחר בבחירות אלו. יעקב זיו טען כי בבחירות האחרונות נשים לא הורשו לבחור ולהיבחר ויש לתקן זאת. האמת שונה: התקנון קובע כי זכאי לבחור ולהיבחר נציג אחד למשפחה וכל האמור בלשון זכר מכוון גם לנקבה. בעבר נשים נבחרו לועד בית הכנסת.
לישיבה הגיעו שניים מחברי ועד בית הכנסת – פרי שחף, יו"ר הועד, וינון סלע הגזבר. כמו כן נכחו יורם טהור, יעל וראובן אלחמיאס וכותב שורות אלה, שהינם ממתפללי בית הכנסת.
הדיון החל בנושא דו"ח אל"ס וזיהום המפעלים מתפן ונמשך זמן רב (ראה דיווח בגליון זה). שני חברי וועד בית הכנסת עזבו את הישיבה עוד בטרם עלה הנושא לדיון בשל אילוצים אישיים. 
טרם החל הדיון, ביקש סיון יחיאלי להוריד את הנושא מסדר יום כדי שלא להחריף את היחסים שבין דתיים לחילוניים. לדעתו יש לראות בקהילה האורתודוכסית מעין אוטונומיה בלי להתערב בענייניה הפנימיים.
התקיימה הצבעה אם לקיים דיון במליאה. יחיאלי ומילוא הצביעו בעד הורדת הנושא מסדר היום. רוב החברים תמכו בקיום דיון. לטעמי, שגו חברי המועצה בהחלטתם לדון בנושא. צדק ראש המועצה באמרו כי יש לדון במכלול הגופים השונים הפועלים בחסות המועצה במבני ציבור השייכים למועצה. זה מה שאמרתי למאיר גרינפלד בפגישתנו וזה מה שחייב השכל הישר. 
העלאת הנושא פתחה שוב, בפעם המי יודע כמה, תיבת פנדורה בדבר השתלטות חב"ד, כביכול, על בית הכנסת, ובדבר ליל הסדר שעמיחי מרינובסקי מארגן מידי שנה ליחידים ולמשפחות שאין להם אפשרות לערוך את ליל הסדר בכוחות עצמם. בשנה שעברה נערך הסדר במבנה בית הכנסת ובשאר השנים, כולל השנה, נערך הסדר באולם האירועים. מגיע לעמיחי יישר כוח גדול על מפעלו זה. כמה אפשר לדוש ולפמפם בעניין זה. ישנם אנשים שזה לחם חוקם והם אינם מרפים. כשאני וחברי שומעים על השתלטות חב"ד (קרי, עמיחי מרינובסקי) אנחנו מגחכים. בואו נשב פעם ברצינות והראו לנו במה מתבטאת השתלטות זו או הטענה המושמעת שוב ושוב על ידי בורים ועמי ארצות בדבר "החזרה בתשובה" על ידי חב"ד ועל ידי אחרים. אשמח מאוד אם מאן דהוא בכפר יצביע על אדם אחד שחזר בתשובה בעקבות פעילות של אדם זה או אחר.
כדאי שנקיים פעם אחת דיון תרבותי וננסה להגדיר מהי בעצם החזרה בתשובה. קל לדבר בסיסמאות. בואו נלבן במשותף מה עומד מאחורי הסיסמא "החזרה בתשובה". כשהדברים מושמעים ללא הרף, נון סטופ במשך שנים בהקשר של המקוה, הערוב, הרב ובהקשרים נוספים – הרי שזו ממש פעולת הצקה והטרדה.
התבקשתי לפתוח את הדיון וכמי שהעלילות והפנטזיות הללו, אמנם על ידי קומץ מוגדר ומאופיין מאוד, יצאו לו כבר מזמן מכל החורים, התרסתי כלפי האנשים שהעלו את הנושא לסדר ותבעתי מהם במפגיע: "רבותיי תפסיקו להציק ולהטריד!" ישנם נושאים חשובים יותר על סדר יומו של הכפר, כמו צרוף אזור התעשייה תפן לכפר, כמו מכת הפריצות ועוד ועוד, אך כאן מליאת המועצה מתכנסת לדון בכמה אנשים מחזיקים במפתחות בית הכנסת (מעורר גיחוך) ובעוד הזיות שלא היו ולא נבראו. עוסקים בזה באינטנסיביות כבר קדנציה שלמה.
הוספתי ואמרתי כי אנשי הקהילה הדתית הם אנשים גדולים, רציניים ואחראים והם יודעים לטפל היטב בכל הנושאים הקשורים לקהילה ולבית הכנסת. יש בקהילתנו מנהלים בכירים בתעשייה, באקדמיה, קציני צבא בכירים, מנהל תאטרון ועוד ועוד.
איננו זקוקים לשום פיקוח והכוונה מצד חבר מועצה כזה או אחר שאין לו שום יתרון על האנשים המצוינים שלנו. איננו זקוקים לפטרון בעיניני רוח. כשהתייחסו בדיון לבית הכנסת כ"נכס", והושמעה שוב ושוב המילה "נכס", זעם יורם טהור ולא הבין מדוע הדוברים  מתייחסים לדבר שבקדושה (כדאי לברר גם המשמעות של מושג זה, שלרוב הנוכחים בישיבה זו מילה בסינית) כאל נכס. יורם טהור אמר בגאוה כי הוא לומד, בין השאר, חסידות על פי שיטת חב"ד וזה לא גרם לו לחזור בתשובה והוא אינו הולך עם ציציות בחוץ.
הוספתי ואמרתי כי הרב שלמה גולדפרב, המושמץ ללא הרף לאורך שנים, בדרך כלל על ידי אותם אנשים, ייצג ביום השואה את צה"ל ואת מדינת ישראל כקצין במשלחת צה"ל למחנות ההשמדה. הרב גולדפרב משמש כרב חטיבת שריון ומשרת ימי מילואים רבים בשנה. במחנה בירקנאו נשא הרב גולדפרב ספר תורה בגאוה ותקע בשופר.
הרב גולדפרב כשר וראוי לכל עם ישראל, רק בכפר ורדים הוא מוקצה ולא מפסיקים להשמיצו בטוקבקים ולהעליל עליו עלילות.
מששמענו שוב ושוב אותם צלילים צורמים ואיומים, ומשהופגנה היתממות כי רוצים בסך הכל לעשות כאן סדר – קמנו יורם טהור ואנוכי, הנחנו את מפתחות בית הכנסת על שולחנו של ראש המועצה ועזבנו את הישיבה.
היהדות מעולם לא ייחסה חשיבות רבה לחומר. התכוונו להגיד: אם יש ממש בטענותיכם, קחו מאיתנו את בית הכנסת ותפסיקו להציק ולהטריד. באמת די בכך. אני שקלטתי כאן בשנים 1982-1984, כמנהל אכלוס, מאות ממשפחות הכפר, באים בשנים האחרונות כאלה שזה מקרוב הגיעו וגורמים לדה-לגיטימציה לציבור שלם ולבודדים בתוכו.
במעשה זה ביקשנו להגיד – די, עד כאן!
תפסיקו להציק.
קרוב לשעת חצות התקשרו אלי אחדים מחברי המועצה ועדכנו אותי כי בעקבות התייעצות שקיימו חברי המועצה, משך זיו את הצעתו ולא התקיימה הצבעה בנידון.

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה