אילנה יחיאלי מכפר ורדים פיתחה שיטה להפיכת מצג של לידת עכוז ללידה רגילה

אילנה יחיאלי, תושבת כפר ורדים מזה 18 שנה, יצאה לפני כשנה לגמלאות. 50 שנה עסקה במיילדות, 45 שנה מתוכן בבית החולים נהריה.
אילנה הינה אחות מיילדת מוסמכת בעלת תואר ראשון בסיעוד. ב-20 השנים האחרונות שימשה אחות אחראית של מחלקת יולדות.
אילנה נולדה באיראן בשנת 1944 ועלתה ארצה עם הוריה וחמשת אחיה ב-1958.
בשנת 1967, בהיותה אם טרייה עם תינוק בן 3 חודשים התקבלה לעבודה בבית החולים נהריה. בית החולים דאז מנה מספר צריפים בודדים רעועים בין עצי הזית וקומץ עובדים.
נשואה לאלחנן, שהינו מזרחן ומורה לערבית, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים ששימש במשך שנים רבות כתובע בועדה לתכנון ובניה בעכו. כיום הוא מתנדב בכפר בתחומים שונים – מלמד בחוגים לערבית ומסייע לנוער ולספורט. לבני הזוג יחיאלי שלושה ילדים: הבן הבכור, רן, הינו ד"ר למינהל עסקים, בוגר הטכניון בהנדסת חשמל, מרצה למתמטיקה באוניברסיטה, מכשיר מורים בתחומי מתמטיקה ופיסיקה וחבר בהנהלת בית הספר "אנקורי". עד היום הוציא לאור 10 ספרי לימוד העוסקים בהכנה לבגרות.
הבן השני, ניר, משמש כמאמן קונג-פו, עוסק כרגע במכירות, קיבל לאחרונה תעודת הכשרה ממכון וינגייט בתחום אמנויות לחימה.
הבת רוית הינה רופאה אורולוגית מומחית בבית החולים איכילוב, בוגרת בית הספר לרפואה בטכניון. לאילנה ארבעה נכדים.
לאורך כל שנות עבודתה בבית החולים נהריה, שאפה אילנה להתפתח ולהתקדם מבחינה מקצועית ולשדרג את המחלקה בה עבדה וזאת מתוך הגישה שהלקוח הוא במרכז.
היא הגתה ומצאה דרכים שונות ומשונות לשיתוף הבעלים בלידה, בתחילה בסתר. אילנה האמינה תמיד כי הבעל צריך להיות שותף בכל תהליך ההריון והלידה. הוא צריך להיות שותף פעיל בתמיכה באשתו במשך ההריון, בזמן הלידה ואחריה. באותה תקופה לא היתה מודעות לכך. המיילדות ניהלו את הלידה מתחילתה ועד סופה. כיום רופא גניקולוג חייב להיות שותף בזמן הלידה. 
אז, לפני 25-30 שנה, אילנה הכניסה את הבעלים בדלת האחורית. היא האמינה אז, וכיום ביתר שאת,כי בעל המחבק את האשה, התומך בה נפשית ופיסית בשלבי התהליך – העניין מסייע מאוד לזוגתו. אילנה ידעה לזהות על פני הבעלים, למי היה רצון עז לסייע לרעייתו ולא לעזבה לנפשה בשעת ה"חוויה". היו אלה תמיד בעלים "מסוימים", שהראו תשוקה לכך. אילנה קראה את זה בעיניהם. 
בשלב מסוים, שאלה אילנה את עצמה כיצד הופכים את שיתוף הבעל לרשמי, מבלי שתצטרך להגניבו בדלת האחורית, ואז נמצא הפתרון.
בבית החולים "תל השומר" התקיים לראשונה בארץ, קורס למדריכות הכנה ללידה. אילנה יצאה להשתלמות בת שנתיים. המטרה היתה לפתוח קורסי הכנה ללידה בנהריה. עם סיום ההשתלמות בתל-השומר פתחה אילנה קורס ראשון בתוך בית החולים נהריה. הנוהל שנקבע בבית החולים איפשר רק לבעלים שעברו את הקורס יחד עם נשותיהם להיכנס ללידה.
מתכונת הקורס היתה 10 מפגשים בני שעתיים ובקבוצות. התשלום עבור הקורס הועבר לקרן המחקרים של בית החולים.
הקורסים נחלו הצלחה רבה. הביקוש גבר מיום ליום. השתתפו בהם זוגות מכל המגזרים – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, דתיים, חילוניים ואף חרדים. בעלים חרדים לא נגעו בנשותיהם במהלך הלידה אך נכחו ותמכו. הקורסים התקיימו בשעות הערב.
לזוגות שהשתתפו בקורס, היתה מתקיימת "מסיבת סיום" לאחר הלידות יחד עם התינוקות שנולדו וכל זוג היה מתגאה ומתהדר בפרי יצירתו. חלק מהמסיבות התקיימו בביתה של אילנה. המודעות לקורסי הכנה ללידה גברה יותר ויותר והנהלת בית החולים נהריה שלחה עוד ועוד מדריכות להכשרה. החלו להיפתח גם קורסים פרטיים.
במשך השנים נפתח חדר הלידה לבעלים, גם לכאלה שלא עברו קורס הכשרה ללידה. כיום ניתן להחליף את הבעל בכל דמות תומכת שהיולדת בוחרת ואף ניתנת האפשרות לשני מלווים ליולדת כמו אמא, חמות וחברות. 
קורסי ההכנה מתקיימים בשליש האחרון של ההריון. בהמשך יזמה אילנה שיפור נוסף במחלקה. לאחר הלידה יוכל הבעל להיכנס לביקור במחלקה מעבר לשעות הביקור. מוכרת לכולנו הסיטואציה שבתום שעת הביקור מגיעים הסדרנים ודוחקים במבקרים לסיים את ביקורם. אילנה ראתה בכך פגיעה ביולדת הזקוקה דווקא בשעה זו לתמיכה וסעד.
אילנה, כהרגלה, יזמה וביצעה. הונהג במחלקה נוהל שהבעל מקבל, בדיוק כמו אשתו היולדת, אצעדה עליה רשום שם היולדת ומספר הזהות שלה. "תג הבעל", כפי שכונתה האצעדה, מקנה לו זכות להיכנס למחלקה ללא ויכוח עם השומרים ולהיות עם האשה במשך כל שעות היום, לתמוך, לעזור לאשתו ולהיות שותף בכל תהליך ההתאוששות. הבעל שותף מלא בטיפול בתינוק ובמעקב אחר התפתחותו בימים הקסומים הראשונים ואף לומד את התנהגותו של הרך הנולד ואת מיומנות ההחתלה ותומך באשתו תמיכה נפשית, פיסית וחברתית. הוא רשאי גם להכניס את התינוק לתינוקיה ולנייד אותו במחלקה. הוא איננו מורשה להוציאו לבד מהתינוקיה.
אילנה רואה ברעיון "תג הבעל" חשיבות רבה לסיוע ליולדת בעקבות השינויים שחלים במצבי הרוח (בייבי בלוז) לאחר הלידה. הבעל יכול לעזור במידה רבה שהיולדת לא תידרדר לחוסר יכולת נפשית להתמודד עם המצב החדש. תמיכה זו קריטית.
אילנה העבירה את רעיון "תג לבעל" באמצעות כנסים לאחיות בנושא סיעוד שהתקיימו בכל רחבי הארץ והרעיון התפשט במהירות הברק. כיום אין בית חולים אחד בארץ שלא הנהיג רעיון זה.
לידת עכוז
הפיתוח החשוב ביותר והמשמעותי ביותר של אילנה הינו נושא מתן אפשרות ללידה טבעית במקרה של "מצג עכוז". 
נהוג להגדיר "לידה טבעית" כלידה המתבצעת ללא כל התערבות חיצונית.
לידה טבעית יכולה להתבצע גם באמצעות ג'קוזי, עיסוי, בכריעה ובעוד דרכים. אילנה אומרת כי יש להקשיב לגוף, לדמיין, לזרום ולשלוט. התערבות הצוות הרפואי חשובה בהחלט על מנת להבטיח את בריאות האם והיילוד. 
ישנן נשים שמעדיפות ללדת בביתן. לדעת אילנה, הדרך הנכונה היא להביא את הטבע אל חדר הלידה ולא להיפך. כך ניתן לשלב את הטבע עם בריאות מירבית.
בבית החולים נהריה נמצא בשלבי בנייה מבנה חדש ומפואר לאגף המיילדות כולל יחידה לניהול לידה טבעית.
אילנה מסבירה כי אחד התנאים לאפשרות של לידה טבעית הינו לידה נרתיקית במצג ראש והיא הנוחה והקלה יותר ליולדת ולעובר.
השכיחות של מצג עכוז היא בין 3%-4% מהלידות. מצג זה גורם בדרך כלל לדילמה ולדיונים במחלקות ומסתיים כמעט תמיד בניתוח קיסרי.
עד השבוע ה-36 העובר חייב להתמקם עם הראש ליציאה. ישנם מקרים שגם בשלב מאוחר יותר העובר מתהפך, אך זה קורה באחוזים מאוד נמוכים. 
בבתי החולים השונים נהוג להשתמש בשיטות שונות: השיטה העיקרית היא היפוך העובר תחת אולטרה סאונד על ידי הרופא. ישנן עוד שיטות באמצעות רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור ועוד.
השיטה שפיתחה אילנה יחיאלי 
במהלך שנות עבודתה פיתחה שיטה להיפוך העובר בעזרת תרגילים. אילנה מלמדת את היולדת תרגילים המסייעים לעובר להתהפך. כבר כשהחלה בקורסי הכנה ללידה היא לימדה יולדות לבצע תרגילים בשילוב דמיון מודרך, הרפיה, מודעות ואמונה. 
אילנה מעידה כי היא בחנה את השיטה על עצמה בהריון השלישי עם הבת רוית וזה עבד. העובר היה במצג עכוז ואילנה הצליחה להפכו. מאז אימצה את השיטה והציעה אותה למטופלות שלה. היא מעידה כי ההצלחה היתה גדולה והגיעה לכ-80% מהמקרים.
אילנה בשיתוף ואישור הנהלת המחלקה והנהלת בית החולים, בשיתוף אגף המחקרים ובאישור ועדת הלסינקי, המטפלת בניסויים בבני אדם, החלה במחקר.
המחקר מתבצע על נשים המופנות למרפאת הנשים בבית החולים על ידי הרופא המטפל. הן מוצגות כנושאות הריון במצב עכוז. המיילדות והרופאים בבית החולים  מציעים את השיטה לאשה המופנית ואם היא מסכימה, מחתימים אותה על  טופס הסכמה. לאחר מכן היא מופנית אל אילנה יחיאלי, שמדריכה אותה לביצוע תרגילים בבית בסביבה טבעית, באוירה רגועה ונינוחה לאור נרות ומוסיקת רקע. 
למחרת בבוקר האישה צריכה לגשת לגניקולוג ולבצע אולטרה סאונד. וכאן בלא מעט  מהמקרים מתגלה ההפתעה: במשך הלילה, בזמן שאמא ישנה, העובר מגלה נכונות להתהפך ולהכין להורים הפתעה למחרת בבוקר.
אילנה ממשיכה כיום במחקר, בהיותה גמלאית בהתנדבות.