הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

טקס הסרת הלוט שביל נורמן

     
מועצה מקומית    20.07.13




צילום: בן עמי מוסק

ביום חמישי 18/7/13 נערך ברחבת הכניסה לשביל נורמן טקס הסרת הלוט לזכרו של נורמן גולדנברג ז"ל.

נורמן שהיה מראשוני כפר ורדים, אמן עץ, אוהב טבע ובעלי חיים,   שפרץ וסלל, בהתנדבות,  במשך שנים רבות, בסיוע ילדי הכפר, שבילי מטיילים ביער הגלילי שבהר אשכר.

במלחמת העולם השנייה התנדב נורמן לאחת הסיירות המהוללות של צבא ארה"ב שלחמה , מלחמת גרילה, מעבר לקווי האוייב הנאצי  באלפים האיטלקיים. ב-1948 הגיע לישראל כמתנדב במסגרת מח"ל והשתתף בקרבות בגליל.  ב 1973 סייע לצה"ל  בהקמת יחידת האלפיניסטים שפעלה באזור החרמון לאחר מלחמת יום כיפור.

הטקס התקיים במעמד בן גולדנברג, בנו של נורמן, ראש המועצה המקמית, סיון יחיאלי, חברים ותושבי כפר ורדים.

בדבריו הביע בן גולדנברג בקשה לשמר את זכרו של אביו וביקש למצוא אכסניה ליצירות האמנות הרבות שהשאיר אחריו נורמן.

אלי חריס, מראשוני כפר ורדים העלה על נס את תרומתו של נורמן לישוב.

אבי, חברו של נורמן ליחידת האלפיניסטים סיפר על הקמת היחידה ועל תרומתו הייחודית של נורמן בתחילת הדרך. בדבריו הזכיר אבי חילוץ של כוח שנלכד בשלג באזור החרמון הסורי. בדיעבד התברר כי בין חיילי ההנדסה הלכודים היה חבר המועצה מאיר גרינפלד.

ראש המועצה המקומית סיון יחיאלי אמר: "התכנסנו כאן כדי לזכור את נורמן, שהיה דמות מיתולוגית בתולדות כפר ורדים. מעבר לתרומתו ליחידת האלפיניסטים של צה"ל הקים נורמן את הצריף הירוק שהיה פינת החי של בית הספר, פרץ את שביל נורמן, יצר אומנות ועוד. קהילה נמדדת גם ביכולת לראות את הטוב ולהכיר באלו אשר שוברים את המוסכמות ואינם שוחים עם הזרם."

 

להלן כמה מהדברים שנאמרו לזכרו של נורמן:

 

ערב טוב ושלום לכולם 

הגענו לכאן היום בשביל לזכור ולהרגיש את פועלו של אבי. 

כממשיך דורו של אבי יהיה חשוב ויקר לי לראות את ערכיו וחלומותיו מתגשמים, אם זה בכפר ורדים או בכל מקום שיהיה. שהם חינוך לאהבת הטבע, יראת כבוד לבעלי חיים ולטבע ולא פחות חשוב הזכות להיות אדם חופשי. 

אני זוכר את השביל הראשון שאבי לקח אותי בגיל 8, ולאחר מכן בהתבגרותי כמובן את השבילים שבנינו יחד עד נסיעתי לאמריקה. לאחר מכן חזרתי לתקופה הקשה של אבי כמו שכולכם יודעים. 

במעמד זה אני פונה אליך סיון. חשוב לי לציין שבשנה ובחודשים האחרונים אני שומע מהרבה אנשים וחבריו הקרובים שמן הראוי ונכון יהיה להנציח את שמו של אבי גם בצריף נורמן שנבנה במו ידיו.

אני באופן אישי מסכים ומאמין שכאשר יתאפשר הדבר, ובתקוותי במהרה, עבודות האומנות שיצר ימצאו את מנוחתם בתוך הצריף של נורמן. 

אני מודה שנית לכל האנשים שהגיעו.

 ערב טוב ושבת שלום, בן גולדנברג

 

נורמן   האיש ופועלו/ אלי חריס

אדם שתרם הרבה למען.....חצי לב אבל חזק גדול ורחב.

בשנות ה-50 היה  בסאסא  - בשלג הגדול   כל הקיבוץ היה נתון במצור, נורמן מגייס  מספר חברים "עושים" סקי לצפת ומביאים לחם. – החברים שכחו. בכיבוש פסגת החרמון במלחמת יוה"כ  סייע נורמן והקים את היחידה האלפיניסטית  של צה"ל,  כאות  כהוקרה  רפול  העניק לו   קלצניקוב   - אבל "השלטונות החרימו לו את זה שמה.....

הייתה לי זכות גדולה להכיר את נורמן, את אני אשתו  ,ואת בן . בשנת - 83 הקמנו  חבורה גדולה שפניה לכפר ורדים. וכולנו  יצאנו לטיולים משותפים ,בילינו רקדנו ושתינו. כן נורמן  אהב וידע לשתות.

לא רק גברתן בעל גוף ושרירים, נורמן היה רומנטיקן גדול, נזכרתי, שלכבוד יום הולדתה של אני , הוא תלה בכל רחבי העיר העתיקה בצפת – (שם גרו).   "מזל טוב  יום הולדת שמח לאני ". לכל אחד מהם הייתה לו נפש של אומן , ידי זהב , ודמיון יצירתי בלתי מוגבל. 

נורמן ראה באבנים דמויות,  בענפים תנועה וריקוד, ידע  והצליח לשלב  ולקשר ביניהם – הטבע במיטבו.  לא שכחנו את המרכבה של בן הרתומה "לבומה" הכלבה האהובה.  את תחנת הרוח בתפן שאינה  פועלת כיום ,ואין בנמצא  תלמידים הטוחנים קמח. ועוד רעיונות וחלומות לרוב.     

 אהבנו אותך נורמן ,נורמן איש של הטבע.

שביל נורמן החל לא כאן בכפר. כשגרנו במעלות פילס נורמן שביל מלמעלה ועד לנחל כזיב היכן  שהיום אגם מונפורט.   טרם הוא גר בכפר, הוא היה בגבעה שמול  ביתו ומדי פעם אף ישן שם. הוא חלם על בודקה  בגבעה , שם יהיה ביתי.   עם המעבר לכפר הוא החל בשביל החדש שנקרא ומוכר  " השביל של נורמן" . שביל זה להנאת כולם תושבי האזור  וכל הארץ .על פועלו זכה גם בפרס שר החינוך. השביל היה עבורו  יצירה שלא נגמרת, פרץ עוד ערוץ עוד פינה עוד סלע יפה עוד מחבוא. ואת כל זה צריך לתחזק. העבודה לא נגמרת .  הוא עשה זאת עד כלות...... מדי פעם עולה  לנגד עיני התמונה   -   נורמן, בן והכלבה, עולים לשביל עם המאש'טה ביד, כלים ומעט אוכל בתרמיל ,תמיד נהנה ושמח ביצירה השביל בפרט - ובכל עבודותיו בכלל.

זרם המטיילים הנהנים ממשיך להצביע ברגליים, משפחות תלמידים ואוהבי טבע.

ברצוני לציין שנורמן הצליח לשתף ולקרב את הנוער בכפר אל הטבע השורשי שנטוע בו. במיוחד את חוגי סיור והצופים  שעזרו בבניית השביל ואחזקתו. הצריף של נורמן היה הבית של חוגי סיור.הצריף נבנה על ידו  כפינת חי – חלומו שלו ,שהוגשם  בתמיכת האגודה. (אגודת משתכני כפר ורדים) מי לא היה שם, חמור , עיזים, עופות, להנאת כולם.  כבר אז לימד נורמן את הילדים למחזר והפחיתו את כמויות האשפה. אך לדאבוננו – החיות הוזנחו עד "שנסתלקו". ( בלי פירוט וסיבות).  כיום  פועל בצריף של נורמן  מוזאונצ'יק   קבוע , לא מתחלף.

נורמן העשיר אותנו בעבודותיו העולות על כל דמיון , הוא השאיר לבן יצירות מופלאות שהם נחלתו הוא . אנו חושבים שזכות הציבור לראות וליהנות מפרי יצירותיו.  אנו נפעל לקיום תערוכה קבועה בעתיד.

נורמן כידוע לכולנו ידע  ה כ ל  והביע  דעותיו בנחרצות, לא חשש ממה יגידו  –  והוא תמיד צדק.  נאמן לדרכו הוא.   אך בל נשכח שהוא גם עשה ותרם לקהילה  ולאחרים.   לדאבוננו לא תמיד הובן נכון. לא ידעו  איך לאכול אותו  , כל שכן להוקיר ולכבד את מעשיו ואותו.

 
אנו  מודים  לך ומצדיעים לכבודך  נורמן  יהי זכרו ברוך  

 

 

 

צילום: בן עמי מוסק

 

 

צילום: בן עמי מוסק

צילום: בן עמי מוסק

 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה