הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

עופר רגב ז"ל

     
-    18.08.13






עופר שלי,                
בשנות מחלתך הארוכות כמעט שכחתי איך היית לפני... והנה צצות לפני התמונות - 
עופר הצעיר והרומנטיקן שחיזר אחריי בצורות שונות ויצירתיות ביותר, הבחור האנרגטי ומלא התאווה לחיים, האדם שאהב לנגוס ממנעמי החיים, מסעדות (רומניות בעיקר) ואוכל משובח. אהב אנשים, בעל חוש ההומור ואוהב - ספורט. עופר שנהג לקחת אותנו לשפת הים ולרוץ על החוף... ולצפות בהמון סרטים. 
עופר - שאהב מאוד לבשל – גולאש, מרק צ'ורבה ועוד בתוספת תבלון מקורי שלא תמיד אהבנו.
קצין המשטרה הבכיר, היצירתי, הנחוש והנוקשה ויחד עם זאת תמיד אנושי, השחקן החובב שאהב חוגי תיאטרון מאז ומתמיד, מספר הסיפורים המרתק וכותב הספרים. אינטלקטואל שאהב לקרוא ולדון בנושאים ברומו של עולם ועוד כהנה וכהנה...
אתה היית הכוח המניע שלנו - שנים רבות. בעקבות שנות המחלה הארוכות הוכרחתי להכנס לתפקיד זה.בשנים האחרונות נעזרנו באנשים יקרים ומטפלים. ניל שלנו טיפל בך במסירות ורגישות וגם גאולה, מלכה, איה, ג'ני, לילי ועוד חברים וחברות יקרים מכפרנו הנהדר. כולם השקיעו בך את אהבתם  ועזרו לעבור את הימים הקשים. 
מעולם לא התלוננת ולא שאלת מדוע זה קרה לי???
המשכת לחייך, ופעם אחת ויחידה אמרת לי: "את רואה אני ממש גרוטאה".
זהו יקירי, נוח בשלום על משכבך ולפחות אתנחם בידיעה שאינך סובל יותר.
אוהבת מאוד, אילנה

אבא יקר ואהוב על ילדיו על אשתו, מטפליו, מכריו וחבריו הרבים.
המחלה שלך עשתה לי ולכולנו בית ספר!
בית ספר במסלול החיים, בגוף האדם וברוח המחייכת חיוך קורן מדבק 
ומתריס גם ברגעים שמבחוץ  נדמים כעלובים ושפלים.
אמשיך את רוח הסקרנות האכפתיות והאצילות שעודדת אצלי כשלקחת אותי לרוץ איתך בחורשה בימי שבת... אני מקוה שבעזרת השם יתברך תוכל שוב, בקרוב, עם גוף קל ובריא, מבחירה, לרוץ בין חורשות אחרות... 
אחרי כל זה... נמשיך לחיות ולשמוח לאהוב ולזכור את האור שלך בנפשנו!
איתמר


אילנה, כנרת, איתמר ואסף יקרים,

אהבתי את עופר מאוד.
עוד זכיתי להכיר אותו בימים טובים כשישבנו על כוס קפה במרכז, 
מנהלים שיחה מעמיקה על כל נושא בעולם.
עוד לפני חודש כשבאתי לבקר הוא חייך אלי חיוך גדול
ואם יכול היה פורץ בשיחה מעניינת.

אך אילנה דווקא אליך אני רוצה לדבר. את השראה בשבילי – לאהבה ללא תנאי.
המסירות שלך לעופר, הנאמנות, יצרת לו סביבה נעימה לחיים מלאים.
עופר תמיד נראה טוב מטופל ומוקף אהבה 
שיתפת אותו בחיים סביבכם 
דיברת אליו, הקראת לו, ניגנת לו
חגגת איתנו שמחות בריקודים
דאגת שאנשים יהיו סביבו.
אף פעם לא ניכר בבית שיש בעיה.
את אישה אמיצה ומיוחדת, אילנה.
עופר ראה אותך
מכיר ומוקיר לך על כך.
תודה,
אורית בכרך

אצלנו במשפחה אומרים שיותר חשוב לעשות מלדבר, אז פחות מדברים ובטח שלא מול קהל. אבל הפעם הרגשתי שלעמוד פה ולספר נופל בקטגוריית המעשים.
עופר היה דוד שלי, אמנם יש לי רק 3 דודים (בכל זאת משפחה של אשכנזים) ולכן כל אחד מהם מיוחד, אבל עופר היה הדוד השוטר! הדבר היחיד שיכול להיות טוב יותר עבור ילד (או ילדה) זה אבא שוטר – ואני אכן קצת קינאתי בבני דודי שכל כך שפר מזלם בעניין. אני זוכרת כמה התרגשתי כשהיה מגיע לסבא וסבתא במדים הכחולים, משתולל איתנו על השטיח בסלון ופעם אחת אפילו הראה לנו איך לאזוק פושעים מסוכנים. הכל היה מתחבר אז, הסיפורים של סבתא על כל המתיחות שהוא היה עושה לה (כולל הסיפור האהוב ביותר על הג'וק בקומביזון), הזיכרונות של אמא על תעלולים, ואפילו קצת התעללויות, בשתי האחיות הקטנות והתמונה מהכתבה בעיתון.
תמיד חשבתי שעופר הוא גיבור, גם בשנים האחרונות בהן התמודד עם המחלה הקשה מתוך ידיעה והבנה ברורה מה צופן העתיד. ראינו אותו כולנו הולך ונחלש, סובל וכואב אך עדיין גאה. בזכרון שלי הוא תמיר ושרירי וצוחק ומלא סיפורים על רומניה, על המשטרה ועל בכלל.
אבל בשנים האחרונות הבנתי גם שבסיפור הזה יש גיבור אחר – גיבורה, אילנה. אילנה שבעיניך הטובות אפשר היה לראות כמה אהבה ורוך והבנה יש ביניכם. שגם אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה סבל היו בך העוצמות ותעצומות הנפש לסעוד ולטפל ולהכיר ולאהוב. גם ביום-יום הסיזיפי מצאת נקודות אור ובתוך כל זה לא איבדת את עצמך ושמרת טוב טוב על הילדים שהיו מסביבך.
אילנה, אסף, תימי וכינרת, נהוג לומר "מי ייתן ולא תדעו עוד צער", אבל לדעתי זה לא מספיק, אני מאחלת לכם שתמשיכו לדאוג אחד לשני, שתחגגו את החיים ושתביאו הרבה נחת לאמא שלכם, היא ראויה לכך.
שרי – אחיינית של עופר 

לאילנה, אסף, איתמר וכינרת
משפחה יקרה,
בשם חבריו לתיכון ולצופים מ"שבט גונן". מביעים צער עמק במות עופר, איש יקר אשר נאבק במחלה.
השנים חלפו ועדיין זוכרים, מפגש ראשון עם עלם עדין ויפה תואר שהגיע לשכונת הקוטג'ים מרומניה ועמו שתי אחיותיו הקטנות, קטי ומיכאלה. נער עם גינונים אירופאים שהוסיף ניחוחות מחו"ל, תרבות וסגנון אחר בשיחה, לבוש. ריקודים סלונים. כך הפך לחביב הבנות.
נער רומנטי עם הומור. כותב שירים.
היינו חבורה מגובשת ובראשה יורם, מושא הערצתו שהכיר לנו את משק שוורץ – פינה קסומה בין בריכות דגים. זו היתה תקופה של תום נעורים.
אילנה זכתה להיות בת זוגו ואם ילדיו. את אהבתה ומסירותה הוכיחה עד שעצם את עיניו.
עופר רצה להשתלב, להיות אחד מהחבר'ה. ספורטאי, ישראלי, צבר אך לא מחוספס. בתחילה, שינה שמו מפטר לעופר ומאוחר יותר את שם המשפחה מדנקנר לרגב ע"ש אריק רגב שנפל במרדף בבקעה.
במסגרת הגרעין שירת בנח"ל מוצנח, במלחמת ששת הימים. כשנפגשנו בימי שישי, ריתק אותנו בסיפוריו. בהמשך, הצטרף עם חבריו לגרעין לבית העמק. בכל תחנות חייו אסף גלריה מגוונת של חברים שהתחברו אליו ואהבו את אופיו הנינוח ואישיותו, אך תמיד שב לגרעין הראשוני מהתיכון.
עבורי, המעגל נסגר, עת בנינו את ביתנו בכפר ורדים. כאן ערכנו מפגשים עם חברים מהעבר. למרות מחלתו ארוכת השנים, נזכור אותו, רגע לפני, תמיד עם חיוך שובה לב, מספר מוכשר ואופטימי שהגשים חלום והוציא לאור שני ספרים. מנער יפיוף הפך לגבר נאה.
קצין וג'נטלמן במדי משטרה ושיער מאפיר.
יהי זכרו ברוך.
אביבה

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה