הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

אבאנט - טורניר אבות בכדורשת

     
-    27.03.14






ביום שבת, 15.3.14, נערך טורניר אבאנט - הפעם, האבות היו על המגרש, הבעלים של המאמאנט על פי קבוצות הנשים.

הבעלים הגיעו מחופשים, נערי מחויבות אישית, "האבירים של אמירים", חיממו וקריינו, הנשים והילדים עודדו.

הנה דבריו של רוני חביב, שחקן אבאנט, אשתו הדס היא מאמא רצינית המשחקת בקבוצת "קשת ברשת", אשר בעונה הקודמת זכתה באליפות ובגביע.

לפני הטורניר:

"הבוקר פקחתי את עיניי והרגשתי מלא אנרגיות אבל מהר מאוד ההרגשה התחלפה בכאב... כל שריר ושריר בגופי כואב. לא בגלל שאתמול בערב שתיתי במארג כמות מטורפת של וודקה שיכולה להרוג אלכוהוליסט (אז היום דברו חלש!) אלא בגלל קבוצת בנות שלקחה איזה דאבל בעונה הקודמת וקרעה לנו ת׳צורה במשחק אימון!! נכון, אולי ניצחנו איזו מערכה אקראית ורק בגלל שהן נתנו לנו, אבל כמות המאמץ שהשקענו היתה מטורפת בעוד שבנות "קשת ברשת" אפילו לא הזיעו! אז בהצלחה לכולנו באבאנט כבוד לבנות וימי מחלה לגברים...".

אחרי הניצחון בטורניר:

"מונולוג של גבר עצלן:

יש לי ווידוי. אני שונא פעילות ספורטיבית בכל צורה שהיא. אבל, אני בעל טוב. אני מפרגן... כזה אני... נשמה! כשאשתי משחקת במאמאנט אני מפרגן, מגיע ל... משחקים ומעודד אבל בעיקר נותן עצות... המון... אה כן, וגם מקלל. כי אני גבר גבר שיודע המון ובעיקר ספורט והכי חשוב הכל מהיציע.

ואז נקראנו לדגל. אבאנט?? WTF! איך לעזאזל יוצאים מזה?! ...רגע ...קח אוויר... הן בנות... אם הן יכולות... הרי במו רגלינו כבשנו את הבופור...

כבר באימון הראשון הבנתי שזה לא כזה פשוט. הרי אשכרה צריך לרוץ, לקפוץ ולתפוס כדורים.

קח אוויר ותקפוץ...SHIT לא הצלחתי... קשה החרא הזה... לא פשוט... איזו פדיחה... לפחות נקבל איזו חולצה... רגע מה המיקום שלי עכשיו בסבב? הרגע זרקתי כדור פתיחה... אז איך אני פתאום ב-6?...

ואז הגיע היום הגדול וככל שההתרגשות עולה כך אתה מבין שני דברים. הראשון זה שמישהו חייב לנקות את השירותים באולם והשני שברגע האמת אתה יכול להפתיע... הנחישות של חבריך לקבוצה סוחבת אותך מעלה ומחפה על הטעויות שלך ומפרגנת כשאתה מצליח. זה כיף. זה כיף להיות אלוף. אפילו אם זה רק בכאילו... אבל הכי כיף זה להבין שלפרגן למשפחה זה חשוב אבל להיות חלק ממשפחה כזאת גדולה זה הכי כיף.
אז בתור גבר עצלן אני יכול לומר שהאהבה שלי לספורט גדלה אמנם במעט... אבל האהבה וההבנה שלי לכישרון והיכולת של השחקניות עלתה שבעתיים.

תודה למאמאנט וכל הכבוד לגברים ברשת... אתם באמת הגברים... ואני גאה להיות חלק מכם אז עד השנה הבאה - קשת ברשת אלופה!!!"

 

ועוד תגובות של בעלים על הטורניר:

  • "היה ממש כיף - אנחנו רוצים ליגה משלנו!"
  • לשאלה אם רוצים זמן אימון? ענה "בלי להתאמן הגענו למקום שני - אין צורך"
  • "רוצים עוד!!!"
  • "היה מאורגן להפליא וספורטיבי, כן ירבו טורנירים של גברים"
  • "תרנגולת ובחורה בלונדינית בחצאית ניצחו אותנו - אוי לבושה!"

 

הרבה אנשים תרמו ועשו אז פרגון:

• עתיר שפי - פיזיוטרפיסט מעולה שהכין עבורנו את החולצות המהממות!

• עופר יעקב - מאמן רצי כפר ורדים על שהריץ את הגברים וחימם אותם טוב לפני המשחקים.

• יונתן זלצר ורועי אור על המוסיקה וההגברה - שני בחורים צעירים בכיתה ט' שנותנים שירות מוסיקה והגברה לאירועים, הביאו את הציוד האישי שלהן מהבית - פרגנו להם ותזמינו אותם לאירועים - הם מקצועיים!

• ניר גרינברג השופט שנתן מזמנו האישי והגיע לשפוט.

• אבי וייץ על הכישרון המדהים שלו בציור שעל כוסות האליפות (ועל עוד מלא דברים נוספים שעושה למען הליגה...).

• לילי רוזן-זהר הגרפיקאית (שחקנית תפנט) על הצביעה בציור של אבי וההכנה להדפסה, וגם - על עמדת האיפור לילדים שפתחה במקום.

• המאמנים היקרים שלנו שתרמו מזמנם ופרגנו לנו במשחק משותף.

• תודה מיוחדת לקבוצה של מצפה אביב ולמאמן שלהם, עופר, אשר למרות שמתקיים אצלם פורימון, ללא הנשים ועידוד מבית טרחו והגיעו כדי לקחת חלק מהאירוע.

• סיון יחיאלי, אשר כיבד אותנו בנוכחותו במשחק הגמר.





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה