הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

תושבי כפר ורדים מרכינים ראשם לזכר השישה מיליון

     
מועצה מקומית    28.04.14
טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה






בטקס לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך הערב במרכז המסחרי בכפר ורדים השתתפו כ-800 תושבים.

 

להלן דברים שנשא הערב ראש המועצה המקומית סיון יחיאלי:

 

 

ביקשנו השנה לציין את יום השואה מנקודת מבט אישית, משפחתית. כמעט פרטית ובכל זאת רלוונטית מתמיד גם לכלל. 

 

בשנים הראשונות שלאחר השואה, היה היחס של מדינת ישראל אליה יחס של שתיקה ומבוכה. רק בשנת 1959 חוקקה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

 

בהתאם לרוח הזמן, נכתבה המילה גבורה בחוק,ונועדה לחזק את האתוס של היהודי הלוחם. עם השנים חלחלה ההכרה גם בגבורתו של הרוב בעם היהודי, שלא אחז בנשק, אלא עמד בזוועות המלחמה, קידש את החיים, שמר על צלם אנוש ופעל להצלת עצמו וזולתו.

 

אנו מזכירים אותם, את אחינו, בני עמנו. מזכיריםזה הפעם, בלי להזדקק לגבורה, מתוך אמפטיה, הזדהות ואנושיות.

 

מימדיה של השואה בלתי נתפסים. מי יכוללהכיל, רכבת שמטענה אלפי אנשים, דחוסים בתוך קרונות בקר,אשר נרצחו כולם ביעילות מקפיאת דם, שעות ספורות לאחר שהגיעו ליעדם. רכבת, ועוד אחת, ועוד אחת. בתוך הקהל העצום הזה, מאבד היחיד את פניו, מאבד את זהותו, מאבד את משמעותו, מאבד את צלם האנוש שבו, נרצח ונשכח. תמצית הרשע.

 

מול הרשע הזה,ניצבים בגאון כליהנשק היהודי העתיקים - הלימוד והזכרון.

אנחנו, שכבר אלפי שנה, מידי יום ביומו, מזכירים את יציאת מצרים, אנחנו האמונים על הציווי "והגדת לבנך ביום ההוא", אנחנו שבמזוזות בתינו כתוב "ושיננתם לבניך".אנחנו נזכור!לא נשכח ולא ניתן להשכיח!

 

נמשיך לקחת את צלם האנוש שאבד, וניצוק משמעות אל תוך האפר. נשיב לנספים את שמם, כבני אנוש בעלי זהות, נזכור ונזכיר כי גם בתך ההמון, אבדן של כל יחיד, הנו אבדן של עולם מלא.

מהמקום הזה, דיברנו זה עתה, על משפחות רוטשטיין ומרגוליס.

 

אך די אין בהזכרת הנספים. עלינו לעשות כל הניתן, על מנת להבטיח ששוב לא תתכן שואה. לעשות בחינוך, לעשות בהתנהגות.

 

בשיח הציבורי, זכויות אדם הן ערב רב של זכויות: זכויות אדם, זכויות אזרח, זכויות חברתיות, וחברתיות כלכליות.

 

יש להבדיל בין זכויות האזרח, הקמות לכל אזרח במדינה כאשר הוא אזרח בה, לבין זכויות האדם, הקמות לכל בן אנוש על פני האדמה, בין אם אזרח ובין אם לא. יהיה צבע צבע עורו אשר יהיה, יהיה מוצאו אשר יהיה, תהיה דתו אשר תהיה ולמרבה הצער, באזורנו, יש להוסיף יהיה מגדרו אשר יהיה. 

 

לכולם כאחד זכויות אדם טבעיות - הזכות לחיים, הזכות לחירות, חופש התנועה, חופש הביטוי, חופש הדת, החופש מדת, חופש הקניין.

 

לחרויות יסוד אלו סייגים כמובן, אולם עצם קיומן הוא קו הגנה ראשון בפני משטרים אפלים המתירים או חמור מכך, מוציאים אל הפועל, מעשי זוועה מוסריים כלפי בני אנוש. 

 

מסר זה ננחיל קודם כל לעצמנו, כפרטים, כקהילה וכמדינה. במשקפים אלו נבחן גם אנו את יחסנו ואת פעולותנו כלפי הזר, הגר והנתון למרותנו.

 

מקום בו יש זכויות אדם, הוא מקום בו אין שואה.





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה