הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

ישיבת מועצה מתאריך 4.1.15

     
נירית אושר     11.01.15






תיכון מאושר בכפר

ראש המועצה סיון יחיאלי פתח במספר עדכונים: "בשבוע שעבר אישרו לנו סמל מוסד לתיכון "אמירים" וגם התחייבו לנו שהנושא של תקצוב הבנייה בבית ספר "אמירים" בעדיפות גבוהה ביותר. התמיכה של אורנה שמחון (מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך – נ.א.) היא מאוד חשובה ואני רוצה להודות לה ובעיקר לורד ולשרון על העבודה המאוד קשה וההצלחה שאנחנו חווים בתיכון, שהיא הצלחה משמעותית. ראיתי את טבלת ציוני הבגרות והיא מרשימה ביותר. לא שזה המשתנה הקובע, מבחינתי המשתנה הקובע הוא דווקא איכות הלמידה, איכות החינוך שנעשה בבית הספר והם בעיניי יוצאים מגדר הרגיל".

 

קיצור שבוע הלימודים כרגע לא על הפרק

יחיאלי: "בבית הספר "קשת" אנחנו ביקשנו לבדוק את האופציה לקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים. הדבר הזה מתבקש כיוון שהוא משפר מאוד את הגמישות הניהולית בבית הספר מבחינה פדגוגית וגם יעיל יותר מבחינה כלכלית. יתרה מזו, אני רוצה להגיד לכם את זה ברמה הכי בסיסית לא מתקבל על דעתי מצב שבו אנחנו באים ואומרים שמבוגר צריך לעבוד חמישה ימים, כי שישה ימים זה יותר מדי וילד אנחנו שולחים שישה ימים לבית הספר".

חבר המועצה מאיר גרינפלד: "זו לא עבודה".

יחיאלי: "המורים עובדים חמישה ימים בשבוע, אבל הילדים נמצאים בבית הספר שישה ימים. למרות שלדעתי כאמור קיצור שבוע הלימודים מהווה יתרון גדול מאוד לבית הספר, לתלמידים ולתא המשפחתי, אני החלטתי לא להמשיך ולקדם את התוכנית הזו. תראו, כשהעסק עובד כהלכה, אז יש לך הנהגת הורים שמהווה שותף לדברים האלה. בבית ספר "'קשת" ועד ההורים לעומתי ואני לא רוצה להכניס את בית הספר, שעושה חיל בניהול של ענת שוורץ, לטלטלה כרגע ולמערבולת מיותרת. במיוחד שמדובר בעניין שכולם נהנים ממנו למעט הרשות המקומית שיוטל עליה עומס נוסף. בתנאים האלה אמרתי שנחכה ונבחן את הדברים בהמשך, אבל כרגע אני מודיע  שהנושא הזה יורד מסדר היום".

חברת המועצה ציפי דיקמן: "למה הכוונה בעומס נוסף על המועצה?"

יחיאלי: "מהלך כזה מצריך למצוא סידור אחר לילדים".

דיקמן: "זאת אומרת שזה מכביד עליך".

יחיאלי: "מכביד על המועצה, אבל זה טוב לבית הספר".

דיקמן: "אבל אם גם ההורים לא רוצים".

יחיאלי: "קודם כל ההורים לא מתנגדים, לא אמרתי שההורים מתנגדים. רוב ההורים תומכים, מתוך הנהגת ההורים יש קבוצה שלא לגמרי סגורה על עצמה. אבל זה לא העניין, בסופו של דבר כשמאזנים את התמונה בית הספר נמצא על דרך המלך, המנהלת עושה חיל ובית הספר הולך לכל הכיוונים הנכונים ואין סיבה כרגע ליצור מערבולות נוספות".

 

מכרז לשלב ג'

יחיאלי: "המכרז לשלב ג' יוצא, מדובר על בערך 180 יחידות צמודי קרקע לבנייה בשיטת "בני ביתך". שליש לפחות ילכו לבני המקום בשיטה של הרשמה והגרלה. מעבר לזה עוד מתחמים נוספים. מדובר בהיקף של מאות מיליוני שקלים".

גרינפלד: "מי משווק את הקרקע"?

יחיאלי: "אנחנו לא משווקים את הקרקע. אנחנו ניכנס לפעולות שיווק כאשר תצא חוברת מכרז. אנחנו נפגשים כל הזמן עם יזמים לעניין אותם שני מתחמים ששיווקנו בשלב ב' ויש עניין. בשלב ג' יש תכנון ארעי ועכשיו זה יעבור תכנון מפורט ובהתאם לה תוכנית עבודה שנצטרך לבצע. מדובר בפרויקט לא קטן, לכן נפגשנו עם משרד החינוך על הסוגיה של להיערך לשלב שנתחיל לשווק ולנושא האיכלוס והחינוך. יש לנו פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים כדי לא למצוא את עצמנו במצב שאנחנו רצים לשווק את הקרקעות שלנו ובסוף לא יודעים לתת לזה מענה, אז אנחנו מתכננים לשבת עם משרד הפנים ולעשות צוות בין משרדי כדי שהממשלה תהיה איתנו".

 

מתחיל מיחזור פחיות מתכת

יחיאלי: "ולנושא אחר, קיבלנו מיכלים אפורים למיחזור של פחיות מתכת, שעד היום לא היה להן מענה. חשוב מאוד שאנשים יידעו. גם שקיות ניילון ימוחזרו. שקיות הניילון שנאספות ליד מיחזור בקבוקי הפלסטיק ילכו לפתרונות קצה. כל מעשה כזה מפחית עוד את הזיהום ומבחינתנו הוא ברוך וחשוב. בקרוב נוציא בצורה מסודרת חוזר מיחזור שלם ובו הנחיות לציבור איך לפעול".

 

אישור מסגרות אשראי

יחיאלי: "חידוש מסגרות אשראי לשנת 2015 כפי שהיו בשנת 2014 – 1 מיליון ₪ בבנק הבינלאומי, 1 מיליון ₪ בבנק הפועלים. הבטחונות הן הכנסות המועצה, לרבות הארנונה. מי בעד האישור? אושר פה אחד.

חידוש ערבות בסך 300 אלף ₪ לחוויה, כפי שהיה בשנת 2014.  מי בעד האישור? אושר פה אחד".

 

אישור תקנון אשכול גליל מערבי

יחיאלי: "אישור הפעלת אשכול גליל מערבי. אני רוצה לתת את הרקע של הדבר הזה, ואחרי זה אני רוצה לבקש מאילן (עמרם, גזבר המועצה – נ.א.) להציג את העמדה שלו. אשכול גליל מערבי הוקם כהתאגדות וולונטרית של מספר רשויות, שקמה לאחר יוזמה של שלמה בוחבוט. הרעיון היה לייצר מערכת שנותנת פתרון לראייה מרחבית, יתרון לגודל, שמסתכלת מעבר לקווים הכחולים (גבולות כל רשות – נ.א.), מתוך אותה הבנה שבסדקים שבין הקווים הכחולים לא קורה כלום, לא רק שאנחנו לא עוזרים אחד לשני, הרבה פעמים אנחנו מתחרים אחד בשני. אם אתם רוצים לקחת דוגמה להצלחה גדולה, לא בהכרח מחייבת אשכול, אבל הצלחה קיימת, אז יש לנו היום בית קולנוע, שפועל במעלות. בית הקולנוע הזה לא היה יכול לפעול במעלות בלי כפר ורדים. הוא גם לא היה יכול לפעול בלי שיתוף הפעולה בין הרשויות, כי ללא שיתוף הפעולה בין הרשויות, אין פעולות בסופי שבוע, כי מעלות מחויבת להסכמי סטטוס קוו שלהם בין הדתיים לחילונים, אנחנו לעומת זאת, יישוב חילוני ואנחנו מפעילים פעילות תרבות בשבת. מי שיצא לו להיות לאחרונה בבית הקולנוע הזה, יודע שזה מקום נהדר. באמת שדרוג משמעותי של היצע התרבות באזור ואנחנו רק יכולים לברך על כך".

גרינפלד: "רגע, ובלי האשכול הוא לא היה קיים"?

דיקמן: "איך זה קשור לאשכול"?

יחיאלי: "אמרתי שזו רק דוגמה, אבל אני אסביר איך זה קשור לאשכול. בכל המקומות שבדרך יש קשיים, זה נסגר בפגישות בין ראשי הרשויות והפגישות מבוססות על ההבנה שאנחנו מדברים על שיתוף פעולה אזורי במובן הרחב. זה נכון שאתה יכול לעשות שיתוף פעולה אזורי במובן הצר. אני הבאתי את זה כדוגמה לשיתוף פעולה אזורי".

דיקמן: "אני חושבת שזו לא דוגמה טובה, כי זה שיתוף פעולה טוב לא של האשכול, אלא בינך לבין ראש הרשות השנייה".   

יחיאלי: "אני טוען שהאשכול הוא פלטפורמה לשיתוף פעולה בין רשויות. הממשלה נכנסה לתמונה לפני כשנה וחצי ויזמה הקמה של אשכולות נוספים כיוון שראתה כי טוב. הם יזמו שינוי בתקנון האשכול, כיוון שמבחינת האוצר האשכול הוא גוף שהתועלת ממנו היא כלכלית. התקנון מבחינתנו הוא קטסטרופלי כי הוא מנקודת המבט הבלעדית של האוצר. רגולציית יתר על הדברים הלא חשובים, שום רגולציה על הדברים הכן חשובים. במקום לייצר מצב כמו שאנחנו רצינו שדומה למועצה אזורית במובן הדמוקרטי, הם רוצים את האשכול יותר ככלי לשליטה בתקציבים. הם הכתיבו שינוי בתקנון שאם אתה לא מקבל את השינוי, לא תקבל את תקציבי הממשלה, שמדובר על כמה מאות אלפי שקלים בשנים הראשונות. הסייג הנוסף הוא שמטרתם לתת כסף בעיקר לפעילויות ליבה, כי לשיטתם זה המקום שבו אפשר לחסוך הרבה כסף בשיתוף פעולה אזורי ולכן הם יוזמים את זה".

חבר המועצה יואב ניצב: "תת דוגמה למה אתה מתכוון בפעולת ליבה".

יחיאלי: "יש רשימה של פעולות ליבה והגדרה נוספת היא פעולה שמהווה מעל אחוז מסוים מתקציב הרשות. למשל שיתוף פעולה בנושאים של הסעות חינוך מיוחד, איסוף אשפה או הטמנת אשפה. בכל מקרה, אנחנו מתכוונים לפנות אל הגורמים הרלוונטיים בממשלה בכדי לתקן את התקנון. מכאן גם אילן תיכף ישמיע הסתייגויות לתקנון, שמקובלות עליי לכל עניין ודבר".

גרינפלד: "אני רוצה להבין, אנחנו הולכים לאשר משהו שיכול להיות שישתנה"?  

יחיאלי: "אנחנו הולכים לאשר משהו שאני מניח שבוודאות רבה ישתנה. אני כן רוצה שנתייחס לסייגים מסוימים שאנחנו שמים לתקנון. נניח יום אחד שמעלות או כפר ורדים רוצות לצאת מהאשכול, מהסיבות שלהן, אם יש פעילות משותפת של הרשויות באשכול, אז כדי לצאת אנחנו צריכים לקבל אישור ממשרד הפנים, כדי שלא יהיה מצב שהיציאה שלנו תפגע במכרז שכבר פועל מטעם האשכול. אנחנו מבינים לגמרי את האילוצים האלה, אבל הם צריכים להיפתר ברמה החוזית במסגרת המכרז. ההתחייבויות החוזיות פר פעילות ופר נושא צריכות וחייבות להתקיים, כי אחרת אתה לא יכול להפעיל מערך שיתוף פעולה אזורי. אבל לעומת זאת אם אני לא רוצה להתעסק בשיתוף פעולה אזורי, אז אני לא חושב שפקיד במשרד הפנים יחליט לי שעליי להישאר באשכול".

ניצב: "בזמנו דובר על כך שההצטרפות לפרויקטים במסגרת האשכול היא וולונטרית".

יחיאלי: "ההצטרפות היא עדיין וולונטרית, היציאה לא".

ניצב: "לפי מה שאתה אומר עכשיו, אנחנו בהקשר הזה נחבלים לכל דבר ועניין. איזה יתרון יש לאשכול עבורנו"?

יחיאלי: "ממש לא נחבלים. אני נתתי רקע וחשוב לי שעכשיו אילן יציג את הבעייתיות".

גזבר המועצה אילן עמרם: "אני אתן מספר היבטים לכמה סעיפים עיקריים – 1. ההתחייבויות שנדרשות מהרשות, שלא נדרשו בעת הקמת התאגיד. אחד מהסייגים הוא על התחייבות של הרשות להאצלת סמכויות לתאגיד לפעול עבורה בשלוש פעילויות ליבה. התחייבות לא כספית, להעביר סמכות לאשכול. האחריות לא ברור לי אצל מי היא נשארת, אבל הסמכות ברור לאן היא הולכת.

2. התחייבות בלתי חוזרת להעברת השתתפות בתקציבי האשכול כפי שאושר באסיפה הכללית ובדירקטוריון האשכול. זה כולל גם התחייבות לשאת בנזקים שיגרמו לתאגיד כתוצאה מפרישה ממנו ובנוסף התחייבות לשפות את התאגיד על נזקים שיגרמו לו כתוצאה מתביעה כספית או פגיעה כספית בגין התקופה שהעניק לרשות שירותים.

המשמעות היא שהחשיפה שלנו מול האשכול גדלה ועכשיו היא עלולה לכלול את כל גרעונות התאגיד ופעילותו התקציבית. החשיפה היא כבר בהתאם להתנהלות התאגיד ולא רק מה שאישרנו.

3. פרישת הרשות מן האשכול אינה נתונה להחלטתה הבלעדית של הרשות, אלא כרוכה במספר תנאים. הפרישה טעונה אישור דירקטוריון האשכול וועדה משותפת הכוללת נציגים ממשרדי הפנים והאוצר. הרשות נדרשת להגיש תוכנית שמוכיחה את יכולתו של האשכול להמשיך ולספק שירותים גם לאחר פרישת הרשות, הצגת נימוקים לפרישה אשר לא היו בידיעת הרשות ולא נשקלו על ידה בעת הצטרפותה.

משמעות התנאים האלה היא שפרישה מן האשכול אינה נתונה להחלטתה הבלעדית של הרשות. עוד אני מבין מתוך התקנון כי מענקים עתידיים לאשכול לא יינתנו בצורה אוטומטית, כפי שהיה עד עכשיו, אלא רק לאחר אישור הועדה. ומענקים אלה קריטיים להתנהלות האשכול, לפחות לפי ההתנהלות בחמש השנים האחרונות, אז אם רוצים לדעת מה הסיכויים לקבל מענקים עתידיים, מומלץ לבחון את האשכול גם אחורה".

גרינפלד: "כמה האשכול עלה לנו עד היום"?

עמרם: "רק ההשתתפות התקציבית של כ-25 אלף ₪ בשנה. אבל הסכום הקריטי שמימן את האשכול הם המענקים החד פעמיים בגובה 300-350 אלף ₪".

יחיאלי: "אני רוצה להסביר משהו. בעיניי להגיד שהאשכול מטרתו היא יעילות כלכלית, זה להחמיץ את עיקר העסק. אני חושב שמטרת האשכול היא להגדיל את הרווחה, במובן של להגדיל את האפשרויות באזור. יש מגוון שלם של נושאים שנכון להיום לא עוסקים בהם, כי אין פלטפורמה אמיתית לשיתוף פעולה. האזור שלנו נמצא בתת פיתוח תיירותי והאשכול שמנוהל על ידי הרשויות בהחלט יכול להיות הגוף הזה שיוצר תשתיות לפיתוח התיירות. לדוגמה שביל אופניים שלא נמצא רק ברשות אחת, אלא עובר בין רשויות שונות. מי יודע היום לייצר פרויקט משותף של מספר רשויות ולהריץ שבילי אופניים שישרתו את כלל תושבי האזור וללא האשכול זה לא יקרה. לממשלה אין דרך לתקצב את הדברים האלה, היא יודעת לעבוד מול רשות אחת ולא יודעת לחתוך פרויקטים אזוריים וזו הסיבה שהממשלה נדלקה על הרעיון של האשכול. אין מנגנון אזורי לא לתקצוב ולא לתכנון אזורי, שאינו בקרתי. לכפר ורדים, יותר מכל יישוב אחר, יש עניין להיות שותף במהלכים אזוריים, להשפיע עליהם ולנסות להגיע לאן שאנחנו חושבים שהאזור צריך להגיע".

גרינפלד: "אני רוצה לדעת שאם ניכנס לזה ונראה שהעסק לא עובד, נוכל לפרוש מבלי שזה יעלה לנו אגורה".

יחיאלי: "כמו שזה מנוסח כאן עכשיו זה נראה שרירותי לגמרי, אל מוגדר לפי אילו קריטריונים כן ניתן לפרוש ולפי אילו לא. הכל לא מוגדר. אבל בסופו של דבר, ניתן לפתור את הדבר הזה והשאלה אם אנחנו חושבים שיש פה מקום לייצר פלטפורמה לשיתוף פעולה אזורי וגם אם האשכול הצליח בדברים מסומים ובאחרים נכשל, זה עדיין ניסיון ראשון מסוגו בארץ, שבעקבותיו נוצרו חמישה אשכולות נוספים. אני אומר שזה לא הצלחת במשהו, או לא הצלחת כמו שרצית, לא מהווה סיבה לפסול את הרעיון".

ניצב: "זה גם לא סיבה לקפוץ על הרעיון. כי לפי מה שאתה אומר אי ההצלחה היתה לפני המגבלות הנוספות שעולות מהתקנון".

יחיאלי: "אין קשר"

ניצב: "יש קשר כי זה רק מגביר את המגבלות שיהיו עלינו".

יחיאלי: "זה לא רלוונטי, כי לצורך העניין שום דבר ממה שקרה עד עכשיו לא היה בהתאם למתווה הזה ולא רלוונטי למתווה הזה".

חבר המועצה יורם איילון: "האוצר אומר פה, ראה הוזהרת, אני מראש מזהיר אותך מכל הסיכונים האפשריים בכניסה לאשכול. הרי האשכול הזה הוא סוג מסוים של תאגיד רק שבניגוד לתאגיד המים שאינו באחריותי, אם האשכול עושה טעויות ונכנס לגרעונות ולא יקבל את המענק מן הממשלה, שקיבל כל השנים האלה, בלי לשאול אותנו, אנחנו נשלם את הכסף הזה. זה הסיכון, החשיפה הזו".

חבר המועצה עופר כהן: "זה יותר מודל של איחוד רשויות, פה הם עושים איחוד מנגנוני ליבה מאוד מצומצם כדי לנסות לייעל את זה. מבחינת האוצר זו אקסיומה ששיתוף הפעולה יהיה יותר יעיל כלכלית".

גרינפלד: "אבל אני יכול לשתף פעולה מבלי לבנות את המנגנון הזה".

יחיאלי: "אתה לא יכול. האשכול יכול לקבל כסף מהחברה הכלכלית של משרד התיירות כדי לממש שבילי אופניים, אתה לא יכול לקבל את זה בין רשויות. יש תקנות לדבר הזה, המדינה לא סתם חושבת שיש באשכול הגיון. מצד שני, היא יצרה פה תקנון שהוא לא מקובל. אני מציע דבר כזה, שנאשר את התקנון עם סייג, שאומר שאנחנו מוודאים שאין מצב שבו האשכול יכול בהחלטת רשויות אחרות ליצור חבות כספית על המועצה שלנו. יכול להיות שאנחנו כחלק מהאשכול נחליט לייצר על עצמנו חבות כתוצאה מפעילות של האשכול עבורנו, אבל לא יכול להיות מצב שבו דירקטוריון האשכול יקבל החלטות שמועצת כפר ורדים לא מסכימה איתן וכתוצאה מזה ייווצר לנו חוב. אם התנאי הזה יתקבל, אז מבחינתי אנחנו מגודרים".

כהן: "שיתופי פעולה בתחומי ליבה מסוימים יכולים גם להקל עלינו בתקציב. מצד שני, צריך להתמודד עם הבעיות שעולות מן התקנון. אם נעשה פינוי אשפה אזורי, זה יכול להוריד בעוד כמה שקלים את התקציב שלנו". 

יחיאלי: "שיתופי פעולה קורים על ידי כך שאתה ממסד מנגנונים מתאימים בעזרתם אתה יכול לקיים שיתופי פעולה אזוריים ומתמרץ אותם ומשקיע בהם ומטפח אותם ולוקח את הסיכון שבתוך הדבר הזה יש גם סיכונים. אבל בעיניי הסיכויים הרבה יותר גדולים מהסיכונים ולנו במיוחד. כי אם יש יישוב שיש לו אמירה אזורית, זה כפר ורדים, באיכות סביבה, בתרבות, בתחבורה ובמיליון דברים אחרים. אם אנחנו רוצים להשפיע – זו הדרך להשפיע, אם אנחנו רוצים להיות בדלנים, אז יש גם דרך כזאת, אני מתנגד לה ואני חושב שאנחנו צריכים להיות חלק מהאשכול הזה, אני כן מסייג את זה בסייג שאמרתי קודם לכן".

דיקמן: "זה מאוד וירטואלי".

יחיאלי: "אני אומר שגם בלי סייגים זה דבר נכון לאשר את התקנון. לא שאנחנו מסירים את האחריות ושולחים שגר ושכח מבלי לנסות לשנות, אבל אני יושב בדירקטוריון הזה ונדמה לי שעד היום הייתה לי השפעה יותר גדולה מלאחרים במקום הזה ויש לי אמירה על מה שקורה שם ולנו יש אינטרס שנוכל להמשיך ולהשפיע גם בהמשך".

גרינפלד: "אבל אנחנו צריכים להיות במצב שאם אנחנו אומרים אחרי שנה וחצי שהעסק הזה לא יוצא ממנו דברים טובים, אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה בלי שום נזק".

ניצב: "יש פה בעיה, שמים עליך כבלים ואני לא חושב שצריך באופן אוטומטית לאשר".

יחיאלי: "אני אעשה סדר. יש סנקציה אחת. אם אנחנו לא מצטרפים כרגע, אנחנו לא נהיה חלק מאותם תקציבים שהממשלה נותנת לאשכול כבר בשנת 2015. הממשלה אמורה לתת כשני מילון ₪ לפעילות האשכול. אם אנחנו לא בתוך הדבר הזה, אנחנו לא בדבר הזה".

ניצב: "הדיון הזה הוא קצת תיאורטי בעיניי. שני מיליון ₪, השאלה מה זה תקורות של האשכול? למה זה הולך? כמה מתוך זה מתחלק"?

יחיאלי: "אם אני מתכנן שבילי אופניים ואני מכניס את כפר ורדים, אז היא מתוכננת ואם היא לא באשכול, אז היא לא מתוכננת, זה הכל. האשכול מקבל כסף בין היתר לתכנון של פרויקטים, זה לא תיאורתי בכלל, זה נורא מעשי".

כהן: "יש לנו להרוויח יותר מכל יישוב אחר באזור, אני לא ממש מבין את החשש, אני לא רואה פה מצב שתכונן לצאת ויעצרו אותנו ולא יתנו לנו לצאת".

חברת המועצה נורית שפירא: "למה להיות לבד? אם יש עוד גוף שיכול ניהולית לנסות לקדם פרויקטים למה להיות לבד? גם אם ייצא חמישים אחוז ממה שאתה מצפה זה יותר מכלום".

ניצב: "השאלה באיזה מחיר".

יחיאלי: "טוב חברים הגיע הזמן להצביע. מי בעד אישור התקנון? יחיאלי, גזית, שפירא, כהן ואיילון. מי נגד? ניצב. מי נמנע? גרינפלד ודיקמן. תודה רבה".

 

אישור מינוי מהנדס חדש למועצה

יחיאלי: "שי קולונימוס. שי נבחר למהנדס המועצה החדש במכרז שנערך לפני מספר שבועות".

קולונימוס: "שמי שי, אדריכל במקצועי, יש לי שלושה ילדים, נולדתי בקיבוץ כברי, עזבתי את הקיבוץ וחייתי במקומות אחרים בארץ, בשנת 2006 חזרתי לאזור. תיכון עשיתי בכברי, צבא הייתי בסיירת מטכ"ל וקיבלתי גם את אות הנשיא לחיילים מצטיינים, נשארתי עוג כשנה בשירות קבע ואחר כך עסקתי בתחום אחר לגמרי בחברת תוכנה, במסגרת עבודתי הייתי הרבה בחוץ לארץ כהטמעה במפעלים. בשנת 2006 כשסיימתי את לימודי האדריכלות ועברנו לצפון, התחלתי לעבוד במשרד בגו שגב "יעד", משרד שעשה את תוכניות המתאר של כפר ורדים ושם עבדתי כשלוש וחצי שנים, צברתי ניסיון בעיקר בתחום הסטטוטורי, תוכניות מתאר וכדומה. אחר כך עברתי למשרד בטבעון ושם תכננתי גם מבנים מסחריים ומבני ציבור והרבה תשתיות בסביבה כפרית. לפני כשנה התחילה לגמול בי החלטה לפזול לכיוון הזה של רשויות מקומיות. לכפר ורדים יש לי גם קשר אישי, אבא שלי עבר לגור פה בשנת 1994, כשאני הייתי בצבא. לא גרתי פה מעולם, אבל ביקרתי פה הרבה. במסגרת התנדבותית, הייתי שנה בצעירותי בבית ספר שדה בעין גדי ובשלוש השנים האחרונות אני מכהן כיו"ר ועדת חינוך ביישוב שלי, אז אני מכיר קהילה קטנה. אני חושב שיש לי את הכלים המקצועיים המספיק רחבים ונגיעה בהרבה תחומים כדי ללוות את היישוב ולעשות את התפקיד בכפר ורדים, יש פה הרבה אתגרים, הרבה דברים מעניינים, הכפר בפיתוח ואני בהחלט שמח להתחיל ולקבל את ברכתכם".

ניצב: "אתה מוכן לפרט את התפיסה הירוקה שלך"?

קולונימוס: "כשהייתי בבית ספר שדה, הייתה סוגיה האם לשים שלטים בשמורת הטבע והיו מי שטענו שהשלטים הורסים את הטבע, אני חשבתי לעצמי שהשלטים מטרתם להנגיש את הטבע, זו עמדתי, אני בעד שמירת הטבע, אני מאוד אוהב את הטבע, אנחנו חיים באזור כפרי וחשוב מאוד לשמור אותו כזה והיתרונות של קירבה לטבע. יחד עם זה באנו לגור בטבע, אז אם היינו רוצים רק לשמור עליו, היינו גרים בגורדי שחקים במרכז".

דיקמן: "ברוך הבא, הצלחה שלך היא הצלחה שלנו".

 

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה