הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

בהלוויית אנדריאס מאייר מראשוני הייקים בנהריה:

     
תקשורות    18.04.16
שואלים אותי מה זה ייקה? ייקה זה אנדריאס- עקשן עם הומור, מתמיד, ישיר, מעמיק, יוזם, חבר, אוהב ובעיקר אדם!






 

בין הנוכחים בהלוויה - משפחות ורטהימר, שטראוס ,נשיא רוטרי, ראש מועצת כפר ורדים ועוד

 

הלווייתו של אחד מדור הנפילים של נהריה, ממשפחות הייקים, אנדריאס מאייר בן 95  במותו, התקיימה ב- 17.4 בבית הקברות בנהריה.מאייר עלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1937. נהריה הוקמה שנתיים קודם והמשפחה הגיעה ישירות למעברה הייקית בעיר. רחוב של צריפים קטנטנים מעץ. לפני שנתיים העבירו החברים הטובים מאז ילדותם, סטף ורטהימר ואנדריאס מאייר את הצריף הראשון של המעברה למוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן למשמר ותצוגה.

 

עוד כנער בגרמניה למד את מקצוע המסגרות, במפעל המשפחתי. במסע מאיופרה לישראל באנייה, הצליח אביו להבריח כלי עבודה וכך יכלו הוא ואביו לעבוד מיד עם הגעתם לנהריה לפרנסת המשפחה. הם בנו, הרכיבו ויצרו הכל ממבנים וכלים חקלאיים ועד להנחת צינורות במים בעומק הים, כאשר השתמש גם ביתרונו כצוללן.

בשנת 1967 החליט מאייר לשלב זכוכית בעבודתו והקים את מפעל הזכוכית. שני בניו ממשיכים בעיסוק זכוכית במפעל שהקימו לייצור כלי זכוכית וחלונות ויטראז'ים גדולים לבתי כנסת וציבור בגן התעשייה תפן, של היזם והחבר התעשיין סטף ורטהימר.

בשנים האחרונות עסק מאייר בפיסול מברזל בסדנה שהקים בביתו ובתיעוד קדחתני של ההיסטוריה המשפחתית ועליית משפחות הייקים לנהריה שהועבר על ידו לפני כשנה לארכיון המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בגן התעשייה תפן, בניהולה של רותי אופק. אלפי צילומים שצילם אביו וגם הוא והרבה מהם אסף מהנהריינים הוותיקים, ספרים מהיסטורית המשפחה, מכתבים ומסמכים. את כשרון התיעוד והכתיבה רכש מסבא שלו, שכתב ספר ב-1908 ובו סיפורים על ברלין. במוזיאון גם מוצגת תערוכת קבע של מכתבים ששלח אוטו מאייר, עם איורים מדהימים שהמתעדים בדיוק רב  את חיי והווי החיילים היהודים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה.

לרעייתו אסתר נישא בשנת 1948. היא נפטרה לפני שנתיים בגיל 92.

 

בהלוויה הגדולה בבית הקברות בנהריה, השתתפו סטף ורטהימר, ילדיו ונכדיו, רעיה שטראוס שגם ספדה, נשיא רוטרי שאמר מילים חמות על אנדריאס, ראש מועצת כפר ורדים, משפחות ותיקי נהריה, צאצאי הייקים ועוד.

 

ספדה לו רותי אופק, מנהלת המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן וחברה:

Es gibt keine fier ohne Mayer!" (אין חגיגה בלי מאייר חרוז גרמני) זה מה שאמר לי אנדריאס בפגישתנו האחרונה. צדק באומרו זאת בהומור האופייני לו. נכון, החגיגה הגיעה לסיומה אבל חגיגה שכזו לעולם לא תרד אל תהומות השכחה. הדברים נאמרו בשיחה עצובה כזו, בגרמנית כמו תמיד, המסכמת 26 שנות הכרות חברות ועבודה משותפת שלו ושלי.  אם שואלים אותי מה זה ייקה, אוכל תמיד לומר אנדריאס. עקשן עם הומור, מתמיד, ישיר, מעמיק, יוזם, חבר, אוהב ובעיקר אדם.

עקשן- אם סימן מטרה היה מגיע אליה. כך או אחרת היה ביצוע. כך היה עם פרויקט הנהריאדה, הצריף הראשון של נהריה, ספר המכתבים צילומים וציורים של אוטו מאייר אביו, ספר הבדיחות ועד לבאר בכפר ורדים.

 

מתמיד- נהריה זו העיר שלה הקדיש כל כך הרבה. זו העיר שלמען עתידה היה משוכנע ששימור עברה צריך להיות בראש רצונותיו של ראש העיר ותושביה. 

ישיר- כל מה שחשב ומה שלא נראה לו כלא תקין העיר, בלי להניד עפעף, היה מתנצל על כך שהוא שוב מתלונן. אסתר הייתה, בימים קדומים, מתערבת ומבקשת ממנו לחדול מלהתלונן! פעם כאשר סירבתי אני לתמוך באחת מהיוזמות שלו בנהריה רקע ברגלו וקילל בערבית! לא יאמן קללה בערבית מפיו של יקה!

מעמיק- מי עוד, בן גילו, יכול היה לאנדריאס במדעי המחשב. לקראת יום הולדתה ה- 90 של אסתר הוריד

תכנת עריכה מהאינטרנט וערך את סרטי השמונה מילימטר! כולנו קיבלנו ממנו הנחיות ומילים עם מצגות!

הוא שלט בפוטו שופ לשיפור מראם של תצלומים ישנים והיה מעודכן בכלל העריכה המתקדמת ביותר.

יוזם- פעם לפני שנים, יזם את הסרט, שלימים קיבל את השם נהריאדה. יחדיו היינו אצל סטף, שידע, הכיר והעריך את יצירתו של פריץ וולף אבל כאשר אנדריאס הבחין בהיסוסו הקל של סטף לגבי תמיכה בפרויקט, פתח אנדריאס בשירה רועמת כאשר השירים כולם שירי פריץ וולף. סטף אמר "אני רגיל בבקשות לתמיכה אבל מעולם לא שרו לי למען העניין". זו רק דוגמא קטנה ליזמות האין סופית, העקשנות וההומור.

חבר- הוא שנשאר בודד מחבורת היקים הנהריינים לא שכח איש מהם. כל זמן שכוחו היה במותניו היה מבקר אותם גם בימיהם האחרונים. הוא היה חבר שמקשיב ומתעניין, שידע לספר את סיפורם ולא רק את סיפורו שלו.

אוהב- איש משפחה היה, מעולם לא שמעתי ממנו ביקורת על ילדיו. הייתה לו הבעת פנים מיוחדת השמורה רק לבני משפחתו. כאשר סיפר לי, כי אלו הם ימיה האחרונים של אסתר, פרץ בבכי מר תוך התנצלות על כמה קשה לו הפרדה ממנה. הוא שמר על קשרי משפחה עם קרובים בכל העולם. גאוותו הייתה ילדיו ונכדיו.

אדם- גם אם זה נשמע נדוש אוכל רק לומר אין עוד אנשים כאלה. דור של נפילים, מוכי גורל היסטורי, אוהבי חיים בעלי אחריות ציבורית ונתינה ללא חשבון. בעלי מצפון ציבורי ולא רק אישי. גם אם קשיות העורף אפיינה את אנדריאס, כמו עוד ייקים רבים אחרים, אנחנו חייבים לאנדריאס ולבני דורו כל כך הרבה. עצב הפרדה קשה, למרות שבמבט מפוקח, מי לא היה רוצה לזכות לאריכות ימים תוך שמירה על עשייה, חיוניות וצלילות לה זכה, עד יומו האחרון, אנדריאס.  ואסיים במה שהתחלתי Es gibt keine fier ohne Mayer!" אמרה אופק.

 

יהי זכרו ברוך!

 

צילומים- באדיבות המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית

בצילומים:

  1. אנדריאס מאייר עם הדגל שתפרה אמו ליום העצמאות הראשון בנהריה- צילום באדיבות המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית

  2. אנדריאס ואמו על עגלה שטוחה- ברקע העיר נהריה

  3. הצריף ממעברת הייקים בנהריה שהועבר לשימור במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן

  4. אנדריאס מאייר במסגריה- נהריה

  5. אנדיראס (משמאל) עם משפחתו והמשאית החדשה שנרכשה למסגריה- נהריה

  6. אנדריאס מאייר ומיצה בר- על האופנוע בנהריה

  7. מכתבו המאוייר של אוטו מאייר אביו של אנדריאס - אחד מעשרות מסמכים של אוטו מאייר המוצגים במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית- תפן

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
אין תגובות לכתבה