הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

פארק בהר דפנה

     
יאיר עמנואל    25.05.09
החלום של יאיר עמנואל: להחיות, לטפח ולשמר את האיכויות הנדירות של הר דפנה






 

למיזם הר דפנה שלושה שלבים:

1. מיזם שביל פסלי הכפר +אמפיתיאטרון.

2. מרכז הפעלה למשפחות וילדים - חורשה מהאגדות.

3. מבוך הפעלה לילדים.

 

צוות ההיגוי של המיזם כולל את יאיר עמנואל, נועם מסד, נוגה מגדל, יצחק יורש ואמנון גופר.

 

(הסיור שהיה מתוכנן עם אמנון גופר נדחה בשלב זה למועד בלתי ידוע)

 

*** 

 

 

רציונל וקצת היסטוריה

 

כבר מתכנני הכפר עמדו על הפוטנציאל האדיר של הפנורמה המרהיבה מהר דפנה המשקיף לכוון צפון-מערב לנופים עוצרי נשימה.

בתחילה יועד האזור להקמת בית הארחה ומרכז קונגרסים. כששונו תכניות הפיתוח של הכפר, השתנה גם יעודו של הר דפנה לשטח ירוק (האוסר בנייה קשיחה).

 

מתחילת דרכו החינוכית של הכפר, העמדנו לנגד עינינו את ערך ההשתלבות ושמירה על הסביבה הטבעית וערכי הנוף. וכך טלי טל, שהתמנתה למורה למדעי הסביבה, פרצה בסמוך לרמפה שביל מפותל נוסח שביל נורמן. בהמשך נטעו כמה ארזים, צמחים גליליים נדירים וכו'.

 

במרומי ההר, אחרי החורשה, הוקמה רמפה מסנדות עץ והאזור אף שימש לפעולות של הצופים: מדורות ומפקדים. מסביב לחורשה נסלל שביל חצץ (לא ידוע לי על ידי מי) האמור להיות חלק משביל אופניים סובב כפר ורדים. בנוסף, ניטעו (ע"י מי?מתי?) מספר עצי פרי ונוי.

 

במשך השנים שביל עולם האגדה ננטש ושביל האופניים הטשטש והתמלא קוצים ואף פסולת. במקום התרבו סימני מדורות פזורות, וכן ניתן לפגוש מלקטות זעתר וחוביזה ואף פיקניקים של שכנינו.

 

לפני מספר שנים, לא ברור באישורו של מי, אף הועמדו (בניגוד לחוק) כני ציור קשיחים ומבוטנים, המכערים את הנוף. אין באזור כולו פחי אשפה כך שגם פסולת החלה להצטבר. ההולכים הרבים לאורך רחוב חרמון כמעט הדירו את רגליהם מהשביל ורוכבי אופניים אינם משתמשים בו. ההר בתהליך, איטי אמנם, של הזנחה, חוסר טיפול וטיפוח כמו פניני טבע רבים בארצנו ומקומותינו. ברור שאין שום תפיסה כוללת ויד מכוונת לגבי הייעוד והשימוש האפשרי במשאב הזה (למשל, לצרכי התושבים, הילדים, פיתוח תיירות, ציירים ואמנים וכו').

 

לפיכך, כל מה שקורה בו הוא ספורדי, סטיכי וללא תכנון ומחשבה גם על העתיד.

מיזם זה בא להציע מענים לתופעות הנ"ל. עיקריו הוצגו עד כה לכ-35 מתושבי הכפר, כולל שני ראשי מועצה קודמים. פרט למתנגד אחד זכו לגיבוי ציבורי חזק ונלהב.

 

 

עיקרי המיזם: עקרונות, מטרות, שיטה ושלבים

 

מטרות

 

לטווח ארוך: פיתוח אטרקציה תיירותית-תרבותית-אמנותית פעילה שתהווה אבן שואבת לפיתוח כלכלי-תיירותי ותיתן מענה נוסף לצרכים של אוכלוסיות שונות בכפר.

 

הקמת מיזם בעל מאפיינים אמנותיים-תרבותיים-חברתיים-קהילתיים הצומח מלמטה עם מעורבות רב-גילית ורב-תחומית של רבים מתושבי הכפר. פרוייקט חי וצומח (ומשתנה) שבו לתהליך השיתופי קהילתי יש ערך מוסף למוצר (הלא מוגמר בעקרון).

  

לטווח קצר ובנוני: הנכחה של ערכי טבע מופלאים ע"י שיפוץ השביל הקיים ויצירת אוריינטצייה מזמנת טיול.

 

גיוס, עידוד והרתמות של פסלי ואמני הכפר ליצירה עבודה ותרומה משותפת לטובת הקהילה שבה הם-אנחנו חיים. יצירת גן-שביל פסלים שלנו הצומח מלמטה, מהקהילה (כיום חלק ניכר מהאמנים יוצרים ותורמים החוצה יותר מאשר לקהילה כפי שגם חלק ניכר מהתרבות והאמנות - קנויה ומיובאת מבחוץ. אגב, הדבר נכון גם לגבי בעלי מקצוע אייכותיים אחרים הקיימים בשפע בכפרנו, נכונים לתרום אך לא יעשו זאת עם לא יקראו לדגל.)

 

"ניצול" המשאבים הטבעיים (נוף) והאנושיים באופן ייחודי, מקורי, אחר, "מדליק" שיתופי וזול להפליא (לא מה אני יכול לקבל מהנהלת הכפר ומה "מגיע לי", כי אם -מה אני מוכן לתת, לתרום ולהיות שותף).

 

כל הפסלים-קרמיקאים-מעצבים-אמנים אליהם פניתי עד כה מוכנים להציב ללא תמורה פסל או שניים; וכן לתרום זמן עבודה ועצה טובה.

 

שילוב הדור הצעיר ביצירת, הפעלת ותחזוק המיזם (הכוונה לפנות לסטודנטים ובוגרי מכללות לאמנות בני הכפר), הן בבקשה להציע מיצגים משלהם והן בהפעלת האמפיתאטרון בחדשי הקיץ. 

 

 

עיקרי המיזם

  

1. שחזור, שדרוג ועיצוב של שביל האופניים עוקף החורשה והצבת פסלים של פסלי הכפר + שירים קצרים של משוררי הכפר משני צידיו באופן מתוכנן, אסתטי ומוקפד.

 

2. עיצוב ויצירת אמפיתיאטרון למופעי קיץ קאמריים (תיאטרון, מוזיקה, שירה וקולנוע). האמפי ישרת בעיקר את צרכי הנוער והצעירים (למשל, פרוייקט סיום של בוגרי המגמות לתיאטרון, מוזיקה, מחול וקולנוע + הרכבים קאמריים וכשרונות צעירים הקיימים כבר בכפר.

 

3. עיצוב החורשה כחורשה מהאגדות: קופים, סנאים, עטלפים, פרפרים, פו הדב, טרזן - להפעלה אקטיבית של ילדים ומשפחות.

 

4. עיצוב סבך השיחים שמצפון לחורשה כמבוך מחומרים טבעיים. הפסלת איילה ניר הציעה ומוכנה להקים את המבוך.

 

 

 

עקרונות

 

1. הקפדה מירבית על שמירת ערכי הטבע והתקנות הנובעות מהיותו מוגדר כשטח ירוק. למשל: אי שימוש בבטון ובחומרים פלסטיים, חוסר קיבוע, כני פסלים מבולי עץ וכו'). כלומר, לא לאנוס את הטבע לשנותו, להלבישו "שלמת בטון ומלט", אלא רק נגיעות קלות שיזמנו וינחיכו את יופיו.

 

2. עמידה ושמירה קפדנית על כל הנהלים, הכללים והחוקים כרוכים בהקמת הפרוייקט. זאת תוך שיתוף פעולה מלא ושוטף עם ראש המועצה ועובדיה. למשל, קבלת אישור עקרוני של הועדה לחזות הכפר, ועדת איכות הסביבה, פרסום עיקרי התכנית באתר "ורדים.נט" והתייחסות להתנגדויות. כמו גם הקמת ועדת היגוי מקצועית שתלווה את הפרוייקט מתחילתו ועד סופו.

 

3. הקפדה על האיכות והסטנדרטים האמנותיים המקצועיים הראויים, ע"י מנוי של ועדת שיפוט מקצועית שתורכב מפסל, אוצרת, פרוייקטור חיצוניים - בהתנדבות.

 

4.  שקיפות מלאה, לווי ובקרה של כל המרכיבים הביצועיים, הכספיים והאנושיים של המיזם.

 

5. נגישות למוגבלים.

 

6. לווי משפטי כנדרש.

 

7. חדוות יצירה, שיתוף מקסימום תושבי הכפר, התרחקות ממלחמות אגו ופולטיקה.

 

 

 

שיטה ושלבים

 

1. הכנת סקיצה ופרוגרמה רעיונית וקבלת כל האישורים העקרוניים לביצוע.

 

2. הכנת תכנית ארכיטקטונית מפורטת ויצירת חוברת לגיוס תורמים ושותפים לפרוייקט (למשל-קק"ל).

 

3. תכנון הנדסי מפורט של שלבי הביצוע ובמקביל פניה באמצעות כלי התקשורת לפסלי ומעצבי הכפר להגיש צילומי ואו סקיצות של פסלים, מיצגים, ספסלים, שירים - לשיפוט אנונימי של הוועדות החיצוניות.

כמו כן, לקרוא לתושבי הכפר לתרום: מי בעזרה פיזית, מי בחומרים, בשינוע הפסלים וכו'.

 

4. פנייה מיוחדת למועצת הנוער, הנהגת הצופים, רכז הנוער, רכזי מגמות האמנות  - להיות שותפים מלאים בהקמה, שמירה ותפעול - בעיקר של האמפיתיאטרון.

 

5. ביצוע בשלבים: שלב א' - הקמת השביל והצבת הפסלים (פסלים יתווספו ויוחלפו בהתאם למדיניות שתתווה ע"י ועדת ההגוי).

 

שלב א1 - הקמת האמפי (לצעירים) והפעלתו בחדשי הקיץ.

 

שלבים ב+ג (אולי במקביל) - תכנון מפורט וביצוע "חורשה מהאגדות" ומבוך.

 

לו"ז:

השלמת ביצוע שלבים א + א1 עד קיץ 2010.

שלבים ב+ג - בהתאם לגיוס תקציבים.

 

 

 

למה דווקא הר דפנה?(ולא מיקום אחר)

 

1. כי מכל המקומות שהוצעו ונבדקו הוא הכי מתאים (זה כמו לשאול למה דווקא עמוס עוז ולא סמדר שיר?).

 

2. ועתה ברצינות:

 

*הוא הכי זמין ומזמין.

 

* הוא הכי נגיש, גם למוגבלים.

 

* הוא סמוך לחנייה.

 

* הוא מציע מרחבים וערכי נוף מגוונים (פנורמה מרהיבה, אמפיתאטרון טבעי, חורשה, צמחייה מגוונת ועוד) - שילוב שלא קיים באף אחד מהאתרים המוצעים האחרים.

 

* הוא משתלב במסגרת קונספט מקיף של פיתוח הכפר (תיירות, שיתוף ועירוב מקסימום תושבים, מענה לצרכים דיפרנציאליים של אוכלוסיות שונות).

 

* הוא בבחינת יצור חי, מתפתח, פעיל ומפעיל; ולא מענה אד-הוק, כמו הצבת מספר פסלים בחורשה שבכניסה לכפר.

 

* כי יש משוגע לעניין (אני) - שמוכן ונחוש להוביל, להשקיע (בהתנדבות) את חלבו ודמו בקידום והגשמת החלום (I have a dream), כל זאת-רק במקום הזה.

 

                                                                                                   





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
10
תודה יאיר ואבשלום החכמתי. בהצלחה גדולה ליוזם, ההוגה והמיישם, יאיר עמנואל. (לת)
אני 04.06.09 06:42
9
תגובה ל"אני"-תודה לידידי
יאיר 04.06.09 01:15
8
מעט עזרה לידידי
אבשלום ק. 03.06.09 14:01
7
" מה שקורה בו הוא ספורדי, סטיכי " למה התכוונת יאיר??????
אני 03.06.09 08:18
6
ל- 5 אתה צודק. אבל מאמר שכזה יכול להתנסח במילים מוכרות יותר.
אני 03.06.09 08:11
5
אני מתגובה 4 - אנא קראי
לא אני 02.06.09 07:57
4
יאיר, אנא הסבר.
אני 01.06.09 08:04
3
ליאיר,אני חולמת ואתה עם הקהילה הנהדרת תגשים. (לת)
החולמת 25.05.09 22:58
2
יופי של יזמה. בהצלחה! (לת)
עמית 25.05.09 19:52
1
ליאיר בהצלחה (לת)
בן עמי 25.05.09 18:49