הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

קרינה ותרבות דיבור

     
עודד שלומות    19.06.09
הדילמה: ריבוי אנטנות מקטין את הקרינה על משתמש הקצה, אולם מגביר את ענן הקרינה הסביבתי * סיכום קצר של ארבעה מאמרים שהתפרסמו בשנים האחרונות ב"דרך האושר"/"חיים אחרים"




הסלולרי, לא מה שחשבת (איריס עצמון)

 

 

בשנים האחרונות כתבתי ארבעה מאמרים שונים בנושא הקרינה הסלולרית עבור הירחונים "דרך האושר"/"חיים אחרים". הכל התחיל כשהתבקשתי לכתוב על הנושא לאחר פרסום ספרה המונומנטלי (703 עמודים!) של איריס עצמון: "הסלולרי, לא מה שחשבת - המידע שמוסתר מהציבור". (הספר אצלי, אפשר להשאיל...)

 

לאחר מכן התבקשתי להוסיף ולכתוב על צדדים נוספים, כמו למשל מאמרי האחרון הנוגע למדבקות ההגנה על הטלפונים (אל תשתמשו! בלי קשר ליעילותן, המוטלת בספק, הן יכולות ליצור אשליית "מוגנות" ולהגביר את השימוש המסוכן במכשיר!).

בכל אופן, לאחר התעוררות הנושא בכפר ורדים החלטתי לפרסם בורדים.נט מאמר תקציר בנושא זה.

אם כבר התערבתי בדיון הציבורי, ברשותכם אביא בקצרה את עמדתי בנדון:

 

1. אסור להרשות הקמת אנטנות בבתים פרטיים!

2. על המועצה למצוא, לאלתר, פתרון "ציבורי" הולם לאנטנות.

3. מתנגדי האנטנות חייבים להבין כי באין פתרון מוסכם, חברות הסלולר ותושבים תאבי בצע וחסרי רחמים יציבו אנטנות ביתיות.

4. החשוב ביותר: יש להקטין באופן משמעותי את השימוש במכשירי הסלולר! ככל שנרבה (כציבור) לדבר בסלולר, ידרשו עוד ועוד אנטנות בהספקי קליטה/שידור (קרינה!) יותר ויותר גבוהים...

 

ולפני המאמר בקשה: אנא, למרות הנושא הטעון, הגיבו בנימוס ובדרך ארץ, וכמובן שרצוי גם בשמכם המלא.

 

תודה, עודד שלומות

 

 

ועכשיו למאמר:

 

קרינה ותרבות דיבור

 

 

הטלפון הנייד הוא אחת התופעות המרתקות והמצליחות של ימינו. תוך זמן קצר הפך מסמל יוקרתי בו התהדרו בודדים, למוצר עממי המספק לא רק "תקשורת", אלא גם בידור ומידע, והפך גם למוצר אופנתי.

המכשיר הנייד מעולה לשעת חירום ("אני בסופר, לקנות קוטג' 5% או 9%?"), לאנשים הנמצאים שעות ארוכות בדרכים ("הקפתי כבר שלוש פעמים את כיכר המדינה ולא מצאתי חניה"), לתיאומים של הרגע האחרון ("בעלי נסע לחו"ל, בוא מהר") ולתפקידי ניהול מורכבים הדורשים שליטה און ליין ("אבא, אני אצל חברים").

יחד עם זאת, המכשיר הקטן והממזרי הכניס לחיים המודרניים מספר סוגיות בעייתיות, החל בקרינה ובסכנותיה וכלה בכיבוד הזולת ("אני בסרט. אז נדבר קצר"), בגבולות הפרטיות ("הלו! לא שומעים, אני ברכבת. כן, אתה יכול לקפוץ לי") ובצורך האין סופי להיות כל הזמן "מחוברים" ו"זמינים", שמשמעותו סיפוק צרכים מיידי.

 

 

קרינה אקטיבית ופסיבית


 

 

למרות שחסידי איכות הסביבה נושאים בעקביות את דגל ההתנגדות להצבת אנטנות סלולאריות במקומות שונים, יתכן ורבים מהם אינם יודעים, כי מבחינת "משתמש הקצה", של המכשיר הנייד, כמה שיותר אנטנות וכמה שיותר קרובות - כך תקטן כמות הקרינה בעת הדיבור.

זו לא טעות, וההסבר לכך פשוט: כאשר פלוני מדבר בסלולארי, פולט המכשיר קרינה אלקטרומגנטית. במידה ואנטנת הבסיס/ממסר בעזרתה הוא משדר/קולט רחוקה, "צריך" המכשיר האישי "להתאמץ" ולייצר קרינה יותר חזקה, לגשר על פערי המרחק.

לכן, מבחינת מבטו הצר (מאוד!) של משתמש הקצה בזמן שיחה, רצוי שתהיינה כמה שיותר אנטנות, הקרובות אחת לשנייה. יש לציין כי קרינת המכשיר עצמו, וקרבתו לראש ולגוף הינה חזקה פי מונים רבים מקרינת האנטנות.

מהצד השני, ריבוי אנטנות וקרינתן המתמשכת ברציפות, 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה, יוצרת "ענן" קרינה אליו נחשפים כל אלו הנמצאים בתוך טווח השידור, בין אם הם מדברים במכשיר או נמנעים מכך. מבחינה מסוימת, כמו בעישון, ניתן להגדיר שיש המוקרנים "אקטיבית" (המשתמשים במכשירים) ו"פסיבית" (הנמצאים בסביבת האנטנות, או לצד כאלו המשתמשים במכשיר). במידה מסוימת יש אף ניגוד אינטרסים בין שני סוגי המוקרנים, אולם קיים חשש אמיתי כי אלו וגם אלו, יאלצו בעתיד להיות גם "מוקרנים אונקולוגית".

אמנם בהמשך נביא מספר טיפים למשתמש הקצה, כיצד להקטין את השפעת הקרינה בעת הפעלת המכשיר, אבל ראוי לזכור את הכלל: כל שיחה בטלפון נייד יוצרת קרינה סביבתית (אפילו עם המשוחח "מוגן"). ככל שאנחנו משתמשים יותר במכשירים אלו, אנחנו גורמים לדרישת חברות הסלולאר (שיש עימה "צדק")  להציב עוד ועוד אנטנות על מנת לתת את השרות הראוי. כל אנטנת בסיס/ממסר יכולה לטפל בכמות מוקבלת של תעבורה. לכן, ככל שנדבר/נגלוש/נשלח SMS/נצפה בתכני הדור השלישי, נגביר באופן ישיר ועקיף את היקף הקרינה והזיהום הסביבתי.

 

 

הסכנה!

כבר שנים שמומחים רציניים, בהם רופאים, ביולוגים ופיזיקאים, מתריעים ומזהירים מנזקי הקרינה הסלולרית ובעיקר מהשפעות סרטניות, והציבור מתעלם. הורים הדואגים שילדיהם לא יסתובבו לבד ברחוב (פדופילים, תאונות) ולא יתקרבו לחוטי חשמל - מוסרים בידי העוללים את המכשיר המזיק והמסרטן הזה בלי להניד עפעף.

רק באחרונה התעורר הממסד הרפואי ויצא בסדרה של אזהרות הנוגעות לסכנות בשימוש במכשירים סלולרים, בעיקר בקרב ילדים. לפני כשנה פרסם ראש מכון המחקר לסרטן באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב, ד"ר רונלד הרברמן, אזהרה כי שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרום לסרטן. הוא הוסיף, כי יש לתדרך הורים שלא להתיר לילדיהם להשתמש בטלפונים סלולריים, אלא רק במצבי חירום, משום שבגילאי הילדות והנעורים מוחם מצוי בתהליכי התפתחות, בהם הקרינה עלולה לפגוע. האזהרה גם ממליצה למבוגרים להרחיק את המכשירים מראשיהם - באמצעות שימוש באזניות או בדיבורית.

לדברי ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמולוגית סרטן במכון גרטנר של משרד הבריאות ובמרכז הרפואי שיבא, שימוש בטלפון נייד בגיל הרך גובל בחוסר אחריות הורית ובהזנחה טיפולית.

נזקי הסלולרי מזכירים את נזקי העישון והאסבסט: נזקים מצטברים שרק לאחר שנים רבות ניתן היה "להוכיח" באופן ברור ומובהק. הדמיון מתחזק משום שבמקרים אלו וגם אלו מעורבות חברות ענק חזקות, ציניות ותאבות בצע.

 


עוספיא כדוגמא

 

ד"ר זמיר שליט"א, מיקרוביולוג רפואי ויועץ למפגעי סביבה אלקטרומגנטיים וכימיים, אומר כי הקרינה, שמקורה באנטנות או במכשירים עצמם, עלולה לגרום לכאבי ראש, פגיעות בעיניים, עייפות, תפקוד לקוי, דיכאון, תוקפנות, החלשת המערכת החיסונית, מחלות לב, עצבים וסרטן. הוא מזכיר, כי לקח עשרות שנים להוכיח את הנזק מעישון, בעיקר משום שחברות הטבק שכרו "מומחים" מטעמן, לשכנע את הציבור ומערכת המשפט, כי אין בעישון כל סכנה; וסובר כי נזקי התקשורת הסלולארית, המתחילים לצוץ עכשיו, יהיו בלתי ניתנים להכחשה בתוך עשור או שניים.

ד"ר שליט"א מציין, כי בכפר הדרוזי הגדול עוספיא שבכרמל, שם הוצבו בעבר אנטנות שונות, לא רק סלולאריות, בעלות קרינה אלקטרומגנטית חזקה, חלה עליה משמעותית בתחלואה הקשה, כולל 85 מיקרי מוות, עליה באחוזי הדיכאון וההתאבדויות וירידה חדה בהישגי הלימודיים. הקרינה, מעבר לכך שעלולה לפגוע במבנה התא וה-DNA, עובדת על תדרים הדומים לתקשורת בתוך גופנו, ו"מבלבלת" את תמסורת מערכת העצבים. למרות שהקרינה האלקטרומגנטית איננה "מייננת" (קרינה מייננת מסלקת אלקטרון/ים מאטום, וגורמת להפיכתו ל"יון", טעון מטען חשמלי), היא גורמת ליצירת "רדיקלים חופשיים" בתאי הגוף, פוגעת במרכיבים שונים בתא ובעיקר ב-DNA. זו גם הסיבה שהקרינה מסוכנת באופן מיוחד לילדים בתהליכי גדילה, כשפעילות חלוקת התא והשכפול הגנטי מהירה.

"לעניות דעתי עליית מיפלס האלימות התלולה, זעם, דיכאון, היפראקטיביות, דיכאון, והפרעות למידה בילדים, אותה אנחנו חווים לאחרונה, איננה מקרית, והיא קשורה גם במערכות הסלולריות המשדרות, ובמערכת הסלולרית החדשה, שתשתית האנטנות שלה הוצבה כבר במקומות רבים, וכל אחד מאיתנו סופג את קרינתה", אומר ד"ר שליט"א. "יש כאלה שמושפעים יותר, ואת התוצאות אנחנו מקבלים, כולל במעשי רצח, תקיפה, ושאר ירקות..."

 

 

 

הסתרה והכחשה

 

מבלי להיכנס למונחים מדעיים והספקי קרינה (רק  מבט במשוואה,mW/cm2 , המציינת את עצמת הקרינה, יכולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך), מציין ד"ר שליט"א, כי התקנים הישראלים לקרינה, הפיקוח עליהם, מערכת ההכחשה וההסתרה והאינטרסים הכלכליים - מובילים אותנו להפקרות ולסכנה ממשית לבריאותנו. הוא מאשים, כי בדיקות קרינה "רשמיות" בישראל נעשות באמצעות מכשירים המכוילים בכור בנחל שורק, המראים קריאות הנמוכות פי 10 מהמכשירים שברשותו ("המדידות שלי בחו"ל בהשוואה למיכשור מודדים אחרים, הראו קריאות דומות, בהבדלים של כ-5% בממוצע אם בכלל. רק בישראל הקריאות של מודדי איכות הסביבה נמוכות פי 10 משלי"), ומוכן לעמוד לרשות המתעניינים, ללא תשלום, בטלפון ובדואר האלקטרוני (03-5747527  shalita@shani.net). כמו כן, ד"ר שליט"א עורך בדיקות קרינה בתשלום.

 

 

 

 

*** 

 

 

 הכי טוב: בטלפון קווי

 


 

* מחקרים מראים הפרעות בריאות מובהקות לאנשים הגרים ליד אנטנות סלולאריות. המרחק המינימאלי המומלץ: לפחות 300 מטר מאנטנה.

 

* ניתן להקטין את הקרינה בבית (למי שקרוב לאנטנה), על ידי הדבקת טפטים מיוחדים על החלון (מיועדים במקור לעצירת הקרינה האולטרא-סגולה, ומקטינים גם קרינה אלקטרומגנטית. מיוצרים על ידי "קוטלב" חניתה).

 

* דיבור בסלולארי בשעת נהיגה, גם באמצעות דיבורית, פוגע ביכולת תגובת הנהג ובבטיחות.

 

* הטלפון הסלולארי מקרין גם כשהוא במצב "המתנה", לכן רצוי לשאת אותו הרחק מהגוף (למשל, בתיק).

 

* עדיף לנהל שיחות רק במקומות פתוחים, ולא מחניונים, בתים וכלי רכב, בהם רמת הקליטה נמוכה והקרינה עולה בשל כך.

 

* מסגרת משקפיים מתכתית מגבירה את קליטת הקרינה בראש. גם צמידים, נזמים, שרשראות וטבעות מתכת מגבירים את קליטת הקרינה לגוף.

 

* לדבר תמיד עם טלפון רחוק מהגוף, עם אוזניה ומיקרופון. השמועות כי האוזניה מקרינה, אינן נכונות, אולם רצוי להשתמש בצינורית פלסטיק חלולה המשמשת כחיץ בין האוזן והרמקול. ישנן אוזניות עם מסנן המושך אליו את הקרינה.

 

 

* אם כבר התחילה שיחה בסלולארי (לא חשוב מי יזם אותה), לנסות להמשיכה בטלפון קווי.

 

 

 

 

*** 

 

 

 

קצת שקט בבקשה

הסלולארי לא רק מעצבן בצלצולים המכוערים ובזיהום המרחב הציבור בקשקשת הנוראית; הוא אחד הביטויים המרכזיים והנלוזים של התרבות המודרנית, שבה הכל מיידי, סצ"מי (סיפוק צרכים מיידי) ואינסטנט; תרבות שחרטה על דגלה את המשפט: "אני רוצה את זה עכשיו, מיד ומהר". הרצון, המגונה (!), להיות זמין כל היום וכל הלילה, בקולנוע, בעת קריאת ספר, בזמן האוכל, במשחק עם הילדים, בטיול בטבע, בשיחה או מעשה-אהבה - איננו מאפשר שקט, התנתקות והתבוננות.
קשה להיות ב"רגע מסוים", משום שתמיד ישנה אפשרות שאו-טו-טו (אפילו ממש עכשיו, ברגע קריאת שורות אלו), ישמע הצלצול המקפיץ. למעשה, רובנו חיים ב"סטייט אוף מיינד", כי בכל רגע נתון יכול מאן-דהו לחדור לפרטיות הפרוצה שלנו, ללא כל דלתות או מסננים. כך בטלפון הקווי, וביתר שאת בסלולארי.

לא נתעלם גם מהיתרונות: מכשיר הטלפון הסלולארי תומך בניידות גבוהה. גם אלו המתגוררים על הר מבודד בגליל, יכולים להיות בקשר עם העולם, ללא חוטי טלפון המכערים את הנוף ופוגעים בסביבה. המכשיר הנייד מאפשר להורים לילדים קטנים לצאת לבלות בשקט נפשי, בידיעה כי הם ניתנים להשגה מיידית. וכבר הזכרנו את השימוש בשעת חרום, או בתיאומים דחופים און-ליין.

כמו כל דבר בחיים: חשובה המידתיות.

 

 

 

 

 

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
5
תודה שהזכרת לי (לת)
ff 28.06.09 18:05
4
לו היינו לומדים לשחרר ולהשתחרר קצת מהמכשיר (לת)
אילנה 28.06.09 18:03
3
לעודד - יפה אמרת
עמית 22.06.09 20:06
2
גם ביום שישי בערב, בארוחת שבת, אני חושבת על הדברים של דני
גליה 19.06.09 21:16
1
להדפיס - ולשים על המקרר. (לת)
גליה 19.06.09 20:39