הירשמו ל-ורדימייל וקבלו עדכונים על חדשות ואירועים בסביבה:

שם
אימייל

חותם - חותמת

     
חגית פרידלנדר    21.06.09
איזה חותם אדם רוצה להותיר אחריו בעולם, אם בכלל, ואיזה משמעות נוספת ירצה לתת לבאים אחריו מקיומו הזמני




חותמת: טניה פרמינגר

 

 

חווית סיור האמנות האחרון אליו הצטרפתי, עוררה אצלי מחשבות ותחושות שנרדמו להן זמן-מה בתוכי. יצירות אליהן נחשפתי ביום זה נראו לי כריקוד סוחף חושים בין הטבע והיצירה האמנתית.

טבע ואמנות  הם מקומות מעוררי השראה עבורי מאז ומתמיד, והמפגש המרתק ביניהם ממשיך להפרות ולהדהד בתוך תוכי בכל פעם מחדש. האמן שנותן ביטוי לאותם רגעי חולין מהווה סוג של גשר בין שמיים לארץ, נושא אותנו מעלה ומוביל את תודעתנו למקומות גבוהים. הזיקה הזאת בין האמנות-היצירה לבין החיים מתקיימת במיטבה כשרוח האמן היוצר משוחררת ונישאת על כנפי הדמיון.

אמנם האמנות הינה שפה בינלאומית, חובקת ימים ויבשות, בכל הזמנים, אך עובדה היא שרבים מאיתנו לא דוברים את שפתה. 

כמה באמת מבקשים לתייר בארץ אחרת ליהנות ממה שיודעת להציע ולא רק לחלוף ולסמנה כיעד שנכבש? איזו משמעות ניתנת היום לאמנות? מה בעצם חשיבותה? המפגש של הצופה עם היצירה אמור לגרות את החושים המגיבים לעבודה מעולמו שלו גם כשאין אחידות, הזדהות או השקה לכוונת היוצר. כוחה של היצירה לטעמי הוא ביכולתה להכות גלים, להשתנות, לשנות, להשפיע ,להפרות אחרים ולהוות מעין שרשרת מזון לרוחו של האדם.

 

דוגמא לעבודה מסוג זה עבורי היתה עבודתה (אחת מיני רבות וטובות...) של טניה פרמינגר המוצגת ב"גלריה הירוקה" בארסוף-קדם: "חותמת".  זו עבודת אבן יפיפיה המחקה חותמת בה חרוטה בכתב ראי המילה "ישראל". החותמת שכובה על האדמה וכשפניה אל השמיים. המחשבות יכולות לשאת אותנו לעולמה של האמנית השואלת למשמעות קיומה בישראל והקשר שלה לאדמה, ישראל חתומה בתוכה? ישראל מתייבשת כאותה חותמת? ישראל נחה מעבודת החתמת האדמה? ישראל שמקורותיה יבשו נושאת פניה לשמיים כאומרת תפילה?

כל אחד רואה זאת בעיני רוחו.

מעבר להיבט הלאומי, העבודה עוררה אותי למחשבה גם על מי שהטביע חותמו בחיי. לכל אחד מאיתנו יש דמות במהלך חייו שהשפיעה עליו, שהיוותה דוגמא ומקור ערכי ומוערך. עבורי היו אלה לימודי הפיסול  אצל פסל אבן, שממש בדרך מקרה שמו "ישראל ". הוא שפקח את עיני ולימד אותי להתבונן, ליווה אותי בנתיבי האמנות, השאיר חותמו בחיי, באדמתי הצמאה. משראיתי את עבודתה של הפסלת היכתה בי ההכרה עד כמה חתומה האמנות בחיי.

 

כחלק בלתי נפרד מההכרה שאנשים מסוימים מטביעים חותמם בחיינו ומשפיעים על מהלכם, מגיעות השאלות גם מההיבט האחר: איזה חותם אדם רוצה להותיר אחריו בעולם (אם בכלל) ואיזה משמעות נוספת ירצה לתת לבאים אחריו מקיומו הזמני.


 

בצוואה שלי יש וו אחת מיותרת

 

 

בן אדם מותיר אחריו צוואה.

היא מצווה עליכם.

ומיצווה עליכם לקיימה.

תם ונשלם. האמנם?

אחרי ארונו יכשל טור אנשים

שילווה את המסע של קץ חייו.

 

ובחיי שלי תהיתי מה אותיר אחרי.

אולי מספר אברים חיוניים.

אולי מישהו יוכל להנות מלב בריא ללא רחשים.

מכבד סמוק ללא דימומים. מכיס ללא מרה.

מכליות ללא מוסר.

מעיניים ללא צעיפים. מעור ללא שכבות.

מריאות ללא אויר. מחיוך ללא תותבות.

 

בן אדם מותיר אחריו

צואת חייו. שירת חייו.

 

 

 

 

 





 הדפסת כתבה     שליחה לחבר     הוספת תגובה
תגובות הכתבה הצגת כל התגובות ברצף
6
jחותם
יעל 22.06.09 10:21
5
לו רק ניתן....
שלמה 21.06.09 19:23
4
חותם
אייל 21.06.09 16:35
3
חותם
חיה 21.06.09 16:03
2
חותם
רז 21.06.09 12:18
1
חותם-חותמת
ישראל 21.06.09 12:06